טיפולי הפריית מבחנה והמתיחות ברקע
דיון מתוך פורום הריון ולידה - תמיכה
שלום לך ד"ר אני ובת-זוגתי נשואים כמעט שנתיים ולאחר מסכת של טיפול צינטור עקב ווריקוצל אצלי ואיקקלומין וכוריגון תוך כדי הזרעות ברקע הגענו להפריית מבחנה ראשונה בעוד כשבוע. אישתי בעזרת הזריקות מגיעה לזקיקים נאים בגודל 19 ומעלה מספר זקיקים. אצלי לאחר הטיפול כמות הזרע הכללי בין 20-70 מליון תנועתיות דרגה 2 וכמות הנורמל 20% כ-60% חיים עד 6 שעות. כל זאת על פני כ-4 בדיקות זרע. הבעייה שאישתי כל כך סקפטית לגביי הצלחת טיפולי ההפרייה. לדעתה אנו "ניתקע" שנים בטיפולים. לדעתה היא מייצרת רק זקיקים ובטוח אין בהם ביציות. אפילו עם יש ביצית אחת אז בטוח היא "דפוקה". וכו וכו. לאור ועל רקע הדעות שלה לגבי ההצלחה שלנו היא נמצאת במתח כמעט מתמיד וכמובן "מחרחרת" מריבות ונכנסת לדיכאונות. מה דעתך על הפחדים שלה?האם עלול להיות בסיס לכך? אנא תן לי תשובה שאוכל להראות לה כאן שיבהיר לה בדיוק עד כמה "יש בסיס" לפחדיה. אגב 5-6 רופאים שעברנו כולל יעוץ בנושא אמרו לנו שעל סמך הנתונים שלנו יהיה כאן הריון אנא עזור לי להרגיע את אישתי
בן אדם, יש ועוד איך בסיס לפחדיה של אישתך, אבל הוא אינו רפואי. הבסיס הוא כל המקרים שיש בתקשורת על נשים שילדו לראשונה לאחר שנים רבות (היו פרסומים אפילו על 18 שנים) של טיפולים ונסיונות. מה שאינו מפורסם הוא הרוב המוחלט של מקרי ה-IVF, במרבית המקרים הזוג נאלץ מספר מחזורי טיפול (מספר קטן מאוד) ואז באה ההצלחה המקווה. לפי מה שראיתי מסביבי כשהייתי אני בטיפולים, אצל מרבית הנשים ההצלחה מגיעה בין מחזור הטיפולים השני לרביעי (אני מניחה ששניכם תסכימו איתי שזה ממש לא נורא), ויש אפילו מקרים של הצלחה במכה ראשונה והם לא נדירים מידי. אני אישית כעת בהריון שני ושני ההריונות הגיעו במחזור שני של ה-IVF. לגבי הזקיקים, לפי הידוע לי אכן יש מקרים נדירים של זקיקים ריקים, אבל רוב הזקיקים המתפתחים בהשפעת תרופות הפריון אכן מכילים ביציות, חלקן באיכות טובה וחלקן לא. מרבית הזוגות מגיעים ממש בכל מחזור טיפולים לשלב החזרת העוברים והכשלון אם קורה הוא רק בשלב שאחרי. אז אם כך המצב אצל אחרות, ובטיפולים עד כה תמיד התפתחו לאשתך זקיקים יפים, אין לה כל סיבה לחשוש שדוקא אצלה יהיו רק זקקים ריקים והטיפול יכשל כל פעם מחדש לאורך שנים רבות. ההיפך הוא הנכון, הסיכויים להצלחה גבוהים מחששותיה. שיהיה בהצלחה!
ללא ספק הנתונים שהצגת מצויינם ואין כל סיבה בעולם שלא יושג הריון. הייתי מפנה את אישתך לטיפול פסיכולוגי תומך שיעזור לה להתמודד עם התקופה הלא קלה של הפרית המבחנה.