למישיהי הותיקה - את יותר מטעה מאשר מייעצת. אנא!

למישהי הותיקה שמתי לב לתשובותייך את ממש מנחשת תשובות על חשבונן של הנשים שזקוקות לייעוץ פרופר. אם את לא יודעת עדיף שלא תעני, חבל לבלבל! יש המון סתירות בתשובות שלך אנא הפסיקי במידה ואת מנחשת!

מצטרפת לטענה הזו, אני יודעת שהכוונות רצויות אבל לפעמים התוצאה לא כל כך רצויה.

חייבת לתקן אתכן. אני לעולם לא עונה במקרה של ספק, כל התשובות שאני עונה אני בטוחה בהן. זה לא אומר שלא יקרה שאטעה, גם הרופאים יכולים לטעות והם ודאי מבינים טוב מכולנו כאן, אז במקרה של טעות מותר להעמיד אותי על טעותי (למען כולנו) וכבר גיליתי פעם טעות שלי בעקבות דבר שכתבה נטלי ופעם אחרת עוד בטרם הייתה הערה כלשהי, והוספתי בעצמי הערה שמבהירה את הדבר. אבל ... וזה החשוב, אם תשימו לב, כמעט תמיד אם יש תשובה גם שלי וגם של רופא, הן זהות רק ששלו קצרה הרבה יותר. ואולי חשוב הרבה יותר, שאף אחת כאן לא תסתפק בתשובות שנתנות כאן בלבד (גם לא מה שעונים הרופאים) אלא שתפנה גם לרופא שלה, כי הוא היחיד שמכיר טוב את מצבה ויכול לאבחן בצורה מדויקת.

אני עוקבת אחר האתר בענין, מראשית הריוני. המישהי הותיקה נותנת לכל האורך עצות יעילות מצד אחד ומחזקות מן הצד השני. לא פעם הרופא מפנה להתיחסות שלה!!! מאחר והיא הקיפה את כל הנושא בדקדקנות. אני תוהה היכן נמצאים אנשים כמוה, שיש להם זמן, אנרגיה, רצון ואכפתיות לשבת ולקרוא את כל ההודעות ולענות עליהן באהבה רבה כל כך. ולא מדובר בשתיים שלוש שורות אלא בתשובות מקיפות וממצות! כל הכבוד לך "המישהי הותיקה"!!!!!! גם כשאינך עונה לי אלא לאחרים אני קוראת את התשובות ולומדת. אם אינך עדיין רופאה/פסיכולוגית, את ממש מפוספסת. בהצלחה בהריונך הנוכחי! מ.

מ יקרה! אני לא נוהגת להגיב למחמיאות לי, לפחות לא מעל דפי הפורום. אבל אין נגישות לדואר האלקטרוני שלך ודבריך מאוד רגשו אותי. נכון שאני "מבוזבזת". אבל לא לגבי התחומים שהזכרת. בתחומים הללו אני באמת צוברת עם הזמן הרבה מאוד ידע, בעיקר תיאורטי (מעשי רק מה שאני עצמי עוברת), אבל אני לא הנויה לעסוק בהם. ברפואה למשל לא אוכל לעסוק כי אני לא מסוגלת להתעסק בדם שאינו שלי וכל שאר העיסוק המעשי. באופן כללי, המזל שלי הוא שיש לי קליטה מהירה ואזניים קרויות. אז בנוס לקריאה בספרות ולשלטוט באינטרנט, ובנוסף לנסיון הפרטי שלי, למדתי הרבה משיחות עם רופאים ועם מטופלות כשאני יושבת בחדרי ההמתנה. גם הרופאים למדו להכיר אותי והרבה נחסך מהם בטיפול בי כי אני תופסת יוזמה. ובזמן שהייתי למשל בטיפולים, או באשפוז בזמן ההריון הקודם, סייעתי בהרגעת הנשים (או הזוגות) האחרות שלידי. נכון שעכשיו גם יש לי יותר זמן כי אני בשמירת הרון. אבל הזמן לא תורם לי כלום, אם אני עיפה אז אפילו לקרוא קשה לי, ואם אני פחות עיפה אני מכינה את הבית לקראת הלידה. אבל תוך כדי עשית דברים אני ערנית לכל דבר. יחד עם זה, אני מתחננת, לא את ולא אחרות, בדברים המשמעותיים באמת אל תסתפקו בפורום, אלא פנו גם לרופא האישי שלכן. טעיות יכול לטעות כל אדם, גם אם בשוגג, והנזק עלול להיות חמור. תודה גם על הברכות!