פרוש להוראת הרופא שלי

נכון שבדרך כלל הרופא שלי נעים וברור, גם היום הוא היה נעים כתמיד אבל לא התעכבנו לשאול אותו למה בדיוק התכוון כי באנו בדחיפות וללא תור והרבה חיכו אחרינו להכנס. לכן אשמח אם רופא ונשים כאן בפורום יגידו מה לדעתם כוונת הרופא שלי. אני כרגע בשבוע 25, בשמירה מתחילת ההריון. עד עתה ההוראה הייתה לשמירה קלה ביותר. בעבר כששאלתי את הרופא מה מותר לי לעשות בבית הוא אמר שבעצם כמעט הכל רק לא בבת אחת ובלי להתאמץ. בשבועות האחרונים החלטתי שלקראת תום השליש השני ברצוני לעשות לאט לאט בבית נקיון יסודי לקראת הלידה, ובשליש השלישי רק נקיון חפיף כדי לשמור. היום עבדתי במטבח, ובדיוק בארון האחרון החלו לי כאבים חזקים. לאחר שהם לא עברו פניתי אל הרופא טלפונית ולאחר מכן למרפאה. הבדיקה הוכיחה שהכל תקין. אבל ... מאותו רגע הרופא הורה לי לא לעשות יותר מאום בבית. ניסיתי לשאול אותו אם לפחות שטיפה קלה של הרצפות או משהו דומה מותר לי והוא הדגיש ששום דבר. בעלי, שהיה איתי אצל הרופא, טוען שבעלי נתן הוראה גורפת רק כדי לא להכנס לפרטים, אבל הוא לא באמת התכוון שאסור לי לעשות ממש כלום. בעלי טוען שעלי כן לעבוד בבית ובשיקול דעת. לא לעשות דברים קשים, כמו למשל התכופפיות (שזה מה שעשיתי היום), אבל דברים קלים כן לעשות ולנוח מיד כשאני קצת מתעיפת. אם המצב שלנו היה מעט שונה, היה קל לי לפרש לחומרה את דברי הרופא ולקבלם. אבל הבעיה שאין לנו כל אפשרות להכניס הביתה עזרה וגם לבעלי אין אפשרות (למרות רצונו) לעשות הרבה בבית. אז במצב הקיים עדיף היה לתת את הפרוש של בעלי, אבל זה לא מה שנשמע מדברי הרופא לדעתי. בעלי טוען, שאם לפרש את דברי הרופא בדרך שאני חושבת אז עד הלידה עלי להיות כמעט רק במיטה, אחרת עלי כן לעשות חלק מעבודות הבית. לי נראה שכוונת הרופא שאכן לא אעשה שום עבודה בבית אבל שאוכל לקום למחשב או דברים אחרים וגם לצאת למשל לביקור אצל אמי. מה לדעתכם הפרוש הנכון לדברי הרופא? תודה מראש לכל מי שיענה לי

אצל כל אחת המצב בבית שונה, ואצלי לא הכנסתי עוזרת (בעיקר כי אני לא אוהבת שאחרים מתעסקים לי בדברים ובבלגן), ובעלי השתדל מאוד, אבל לא היה מסוגל לעשות הכל - לכן השארתי את הבית כמו שהוא (עם שני ילדים קטנים שמלכלכים). לעיתים רחוקות אחותי באה לעזור לי. אני בטוחה שההריון הזה יקר לך, ולכן אני ממליצה לך לקחת את הוראות הרופא כלשונן. להכין את הבית ללידה תוכלי כנראה גם בתחילת החודש התשיעי, ואם זה יגרום לך לזרוז לידה בזמן הזה, זה יכול להיות אפילו משמח!

כבר התשובה כאן פחות חשובה כי בעלי ואני חשבנו הרבה והגענו למסקנה שכל מה שלא עשיתי בסדר אתמול היה רק שהתכופפתי. לכן עלי להמשיך לעשות בבית, רק להקפיד הרבה יותר שדברים שהם ספק קשים מידי או מסוכנים יעשה הוא ולא אני. בלי עשיה זה יזיק לשנינו (גם מבחינת מצבי הנפשי), למצב הבית ואי אפשר יהיה להכניס לבית הזה את התינוקת. אז תהיה התשובה שניתנה כאן אשר תהיה, אני רק אומרת תודה עליה.

עדיף להשיג את הרופא ובנתיים לפרש לחומרה ע"מ לא לעשות נזקים חן

אל תקחי סיכונים. אני לא הייתי בשמירה כלל וכלל ובכל זאת פעם אחת יצא לי לעלות על כסא על מנת להוריד דבר מה מהארון העליון פעמים ביום. בערב היו לי כאבי גב אבל לא יחסתי לכך חשיבות ולאחר יומיים החלו דימומים. נבהלתי מאד ורצתי לחדר מיון ושאלו אותי מיד האמצת בשבוע האחרון דבר שלא עשית עד היום? בתחילה לא זכרתי את מה שעשיתי אבל אח"כ אמרתי כן, עליתי על כסא, והרופא אמר לי מה את חושבת שהריון זה משחק? מאז, ועד היום (שבוע 35) והדבר היה בשבוע 18 אני כמעט ולא עושה בבית כלום, וב"ה יש לי בית עם ילדים, והבית מלוכלך, וכביסות ובישולים וכו' וכולם יודעים שאחרי שאמא תלד היא תנקה טוב יותר, ובעלי שוטף את הבית למרות עיסוקיו הרבים. אל תנסי להיות גיבורה ולנקות יסודי, ממילא בחודש התשיעי אפשר לחזור לעשות הכל כיון שאז אין בעיה של לידה לפני הזמן זה כבר לא מזיק.

להערכתי עלייך לפנות שנית לרופא שלך כדי שיסביר לך את כוונתו המדוייקת . אין באפשרותי להכנס לראש לשו ולהיות מסוגל להסביר למה התכוון ומדוע.

אני מסכימה עם שאר הבנות. על אחת כמה וכמה בהריון יקר כשלך הייתי מפרשת את הוראת הרופא לחומרה (ולא לקולה, כפי ש"החלטתם") אלא אם תוכלי לשוחח איתו שוב והוא יוכל להסביר למה התכוון. אני מתפלאת שאישה בשלה שכמותך, שמתנגדת בתוקף אפילו לאקמול בעת ההריון מחשש למומים (חו"ח) מוכנה לעשות דבר שהוא נגד עצת הרופא רק למטרת שמירה על נקיון וסדר בבית. איפה סדר העדיפויות שלך? כשאני הייתי בהריון בעלי לא הרשה לי כלל לנקות (ובטח לא להתאמץ), גם כשרציתי. אז הוא עשה הרבה יותר בבית, וכשלו לא היה זמן הבית היה קצת יותר מבולגן או מלוכלך. למי אכפת? העיקר ההריון! מאחלת לך להגיע בהצלחה ובבריאות לגמר הריון תקין ולחבוק תינוק בריא ומאושר. נטלי