דלקת שלא עוברת

רפואים יקרים, מזה כמה שנים, אני סובלת מפטריה (קנדידה?) באזור הנרתיק, מדלקות שתן. קיבלתי אנטיביוטיביקה מספר פעמים, ואף פיתחתי אלרגיה לסוג אנטיביטיקה, משימוש חוזר ונשנה. דומני, כי הדלקות למעשה לא עברו לעולם, אלא נחלשו ושבו בגדול. השתדלתי להמנע מנטילת אנטיביטיקה נגד הדלקות בדרכי השתן, כי חששתי שהן תורמות להפתחות פטריות בגוף. (התפתחה לי פטריה בתעלת האוזן החיצונית). פניתי לרפואה האלנטרטיבית ובמשך השנה האחרונה, בכל פעם שתקפה אותי הדלקת שתיתי מיץ אוכמניות והקפדתי על תזונה מתאימה. לאחרונה הטיפול האלנרטיבי אינו משפיע כמעט בכלל. האם ישנה דרך שבכל אצליח להמנע מהטיפול האנטיביוטי, שכבר פיתחתי אליו אלרגיה?

אני סובלת מס' חודשים בפטרייה בנרתיק, השתמשתי המון בנירות אגיסטן במשך כל שבוע (3 נרות ויותר) ולאחר תגובת הנירות חוזרת הפטרייה ומגרדת האם הדבר מסוכן? האם יש טיפול מסיבי לפטרייה? ומדוע היא לא עוברת אחרי כמויות רבות של נירות אגיסטן?

אין טעם להפנות את השאלות הללו לרופאים קונבנציונאליים. הם רק יתנו עוד אנטיביוטיקה ועוד אגיסטן... לתמי - כשמתפתחת דלקת בדרכי השתן אין ברירה אלא לקחת אנטיביוטיקה, ואנטיביוטיקה עלולה לגרום לפטרת. מעגל סגור... הפתרון הוא רק בתזונה נכונה, כל הזמן, ובמניעה: שתיה מרובה, במיוחד של מיץ חמוציות (לא אוכמניות); הקפדה על ריקון השלפוחית ובמיוחד לפני ואחרי סקס, נטילת תוספי מזון רצופה של אסידופילוס וויטמין C. רצוי גם להימנע מלחץ נפשי ולעסוק באופן מסודר בפעילות גופנית שמשפרת את זרימת הדם לאזור (הליכה, ריצה, ריקוד...) אל תתיאשי ותראי שבסוף תהיה הטבה. לימור - גם לפטרת בלתי נגמרת הדרך היחידה היא שינוי הרגלים: דיאטה אנטי-פטרייתית (עדיף להתאים אצל בעל מקצוע), נטילת אסידופילוס - למשל, "פרוביוטיק פמינה", פעילות גופנית והמנעות ממתח. ניתן גם לשלב שטיפה של הנרתיק כל יומיים בליטר מים עם כף חומץ, וכן לעשות אמבטיות עם 10-20 טיפות של שמן עץ התה. הסכנה בשימוש מרובה באגיסטן היא גרוי האזור עד שהרקמה תיעשה מאד רגישה וכואבת ואז גם לאחר חלוף הפטריה תחושי בכאב ובצריבה בזמן קיום יחסים. מקווה שעזרתי.

לא קיים טיפול אנטיביוטי בפטרת לכן אינני יודע למה טופלת.

האם טריקאן אינו אנטיביוטי?