האם לגשת לבדיקת מי שפיר ? דחוף

לצוות הנהדר שלום, אני בת 31.5 , בהריון השני שלי. בסקירת מערכות מוקדמת אובחן אצל עוברי בעיית Golf Ball בשבוע ה-15 + 6 . הרופא טען שגילוי ממצא זה מגביר את הסיכון לתסמונת דאון. כמובן שמאוד נלחצנו. בשבוע 10 עשיתי בדיקת שקיפות עורפית שהראתה באולטרא סאונד עובי צוואר של 1.0 מ"מ. באותו שבוע ביצעתי בדיקת דם לשקיפות עורפית אך היא אבדה למעבדות, והם ביקשו ממני לחזור על בדיקת הדם שוב בשבוע 14 . בשבוע 16 + 4 ביצעתי את החלבון העוברי ביחד עם בדיקת Inhibin-A . את התוצאות קיבלתי ביום שישי ואנו אובדי עצות. לפי תוצאות הבדיקה של התבחין המשולש בלבד הסיכון לתסומנת דאון במועד הלידה לפי הגיל והבדיקות הוא 1:909 (לפי הגיל 1:693 ). AFP 1.32 MOM IU/ML 34.5 HCG 1.77 MOM 46.0 IU/ML U-E3 0.90 MOM 0.61 NG/ML לעומת זאת בתוצאות הבדיקה הכוללת הסיכון לתסמונת דאון במועד הלידה לפי הגיל ושש הבדיקות הוא 1:9999 PAPP-A 2.75mlU/ml 0.72 MOM AFP 34.5 IU/ML 1.32 MOM hCG 46.0 IU/ml 1.77 MOM uE3 0.61 ng/ml 0.90 MoM INHIBIN-A 148 pg/ml 1.28 MoM NT 1.0 mm 0.80 MoM השאלה היא האם כדאי לי לבצע דיקור מי שפיר לפי תוצאות אילו? האם הם מראים על סיכון לתסומנת דאון? והאם יש צורך לפחד בעיקבות המימצא של ה-Golf Ball בהריון הקודם עשיתי רק תבחין משולש (חלבון עוברי) והתוצאות היו 1:9082 . כך שכפי שאתם רואים הסיכון עכשיו לפי שלושת בדיקות אלו גדול יותר. אולם לפי ששת הבדיקות הסיכון קטן. הפחד שלי הוא שמכיוון שהבדיקות דם של השקיפות עורפית אבדו ועשיתי אותן שוב בשבוע 14 הן לא מהימנות. אנא עיזרו לי להחליט (הרופא שלי לא יכול לקבל השבוע לקוחות ואני חייבת להחליט כי השבוע אני בשבוע ה-17 והבנתי שזה השבוע האחרון לבצע דיקור מי שפיר .) אודה לכם על תשובתכם המהירה.

בוקר טוב לך DIT גם לעובר שלי מצאו נקודה אקוגנית ונלחצתי נורא גם משום שלא עשיתי שקיפות עורפית ועד שהגיעו תוצאות החלבון יעוברי כבר היה מאוחר . הילד תודה לאל נולד בריא אבל את מה שעברתי במהלך ההריון לא אשכח כל חיי. עשיתי סקר רופאים בנוגע לנק' האקוגנית ומצאתי שהדעות חלוקות : היו שהמליצו לבצע מי שפיר פשטו כדי לא לקחת סיכון והיו שאמרו נחרצות שאין שחר לשמועה ואף כעסו על הרופא שסיפר לי על כך כי הם לא היו אומרים כלום. הייתי גם אצל יועץ גנטי שפסל אפשרות הילד עם תסמונת דאון. ובכל זאת במשך כל תקופת ההריון הייתי בלחץ נוראי ,קראתי המון חומר בנושא והטרדתי את ד"ר וולמן לעיתים תכופות עם שאלות בנושא,הוא תמיד טען שאין מה לדאוג בייחוד כשאין ממצא נוסף המעיד על סיכוי מסוים. רציתי להאמין לכולם ולכל מי ששיתפה אותי כאן בחוויות דומות שהכל יהיה בסדר אבל תמיד כונן בי החשש שאולי ורק אולי דווקא אצלי לא יהיה הכל בסדר... הרי זה לא משהו מקולקל שניתן להחזיר.... וסליחה על הביטוי אבל נתקעים עם זה לכל החיים. אומנם כולם יאמרו לך שאין מה לחשוש ואין מה לדאוג והם בד"כ צודקים משום שהממצא הזה קיים ב 5% מהעוברים ורובם הגדול נולד בריא אבל בשביל השקט הנפשי ובשביל האפשרות להנות מההריון ולהתגאות בו הייתי עושה מי שפיר בלי לחשוב פעמיים גם אני אפילו אוסיף ואומר שאם בהריון הבא שוב יתגלה ממצא זה אני לא אמתין לחלבון העוברי ופשוט יעשה מי שפיר בלי לחשוב פעמיים. שיהיה בהצלחה טלי

בתור אמא טרייה (לילד בריא טפו-טפו) שחווית ההריון עוד חרותה היטב בליבי, אני יכולה לומר לבטח כי בהריון הבא אני אעשה מי שפיר. הסטטיסטיקות יכולות להיות לצידנו עד מחר, אך אילו עדיין רק סטטיסטיקות. יחד עם זאת, יש לשקול בכובד ראש את הסיכונים שכרוכים בבדיקה מי השפיר. השאלה היא מה אתם חשים ועם איזו החלטה תהיו שלמים יותר. אם אתם לוקחים את ההחלטה לא לעשות את הבדיקה - השתדלי להעביר את ההריון רגועה וללא חרדות מיותרות (מה שבמקרה שלי קרה). בהצלחה בכל החלטה אשר תקחו.

היי אני עשיתי מי שפיר בשבוע 19. כי עד שהגיעו תוצאות החלבון לא ידעתי שאני צריכה. תוצאות החלבון הראו סיכון של 1 ל 190 לתסמונת דאון לא עלינו. ועד שקיבלתי את כול האישורים . מהגנטיקאי ומרופא מחוזי. והיה שבת וושבועות באמצע ועשיתי בסוף......... . התוצאות יצאו טובות טפו טפו. אבל רציתי להעיר הערה. הבדיקה הזו קשה . קשה לא רק פיסית אלא גם נפשית.ומכל הבחינות . ואנחנו הנשים רק שפני נסיונות. הרפואה עוד לא הגיע עד כדי כך. בוא ונודה בעובדות. אישה בהריון זקוקה להרבה תמיכה נפשית. ואצלה הרופא הוא האלוהים בתקופה זו. והרופאים משחקים גם הם באלוהים. ושולחים ומפנים אל הסטיסטיקה. הרי אף רופא לא יחתום לך שהתינוק שלנו בריא או לא. ואפילו אם כול התוצאות של כל הבדיקות יצאו 10 . אמא שלי אומרת בתקופתי לא היה את כל הבדיקות האילה. אישה היתה בהריון חיכתה את תשעת החודשים וילדה. נקודה. היום מזיינים [סליחה] לנו את הראש. מה שאני מציעה לך זה להרגע כי רק מהמתח יכול משהוא להשתבש. תאמיני לי . אני בשבוע 24 וכבר מחכה לסוף. אבל אין מה לעשות. כל זמן שאני מרגישה תנועות אני מקווה שהכול בסדר . וכאילו שיש לי ברירה. בהצלחה לךבכול דרך שתבחרי. ושתדעי רק טוב. מאירה