קרישיות יתר

ד"ר ציצוביץ שלום רב ושנה טובה אני בן 26 ולפני כשנה אובחנתי כסובל מחסימה של הוונה קווה IVC עם מעקפים קולטרליים מרובים בחלל הבטן אשר הולכים לכיוון עמוד שדרה ולוחצים על העצבים כמו כן אובחנתי כסובל מDVT איליו פמורלי ברגל שמאל. מאז אני מטופל בקומדין בברורי קרישה נתקבלו התוצאות הבאות: pt- 75 aptt-sec - 39.0 antitrombin III -139 anti cardiolipin scr-115 clotting factor 8 -81 clotting factor 9 -74 clotting factor 11 -55 clotting factor 12 -84 שלילי- pcr f-v leiden הטרוזיגוט-pcr mthfr תקין - pcr f-II mutation IgG beta-2 glycoprotein - 4.0 anti cardiolipin gG Ab-1.2 anti cardiolipin mG Ab-2.7 homocysteine-24.1 בעקבות תוצאות בדיקת ההומוציסטאין אני מטופל בחומצה פולית וטריבמין מה משמעות הבדיקות ותוצאותיהן? היכן ניתן לקבל מידע נוסף על הבעיה? כיצד זה משפיע על החיים ? כלומר ממה עלי להזהר? מה עלי לעשות? תודה מראש

האם אתה מכיר מקרים נוספים כמו זה (לחץ על עמ"ש וכלי דם מרובים) בגיל צעיר? אשמח לקבל כל מידע אודות הבעיה וטיפולים אפשרייים בבעיה? אני מוגבל היום בפעילות ובתנועה.

לא ציינת מאימתי הבדיקות. יש לכך חשיבות כי הן הקומדין והן הארוע עצמו (אם נלקחו סמוך לארוע) יכולים להשפיע על חלק מהתוצאות. חלק מהבדיקות לא קשורות לקרישיות יתר (פקטור 11 נמוך גורם לדימומים ולא לקרישת יתר) וחלק מהבדיקות לקרישיות יתר לא מופיעות ברשימה שכתבת. בכל מקרה, רמת ההומוציסטאין הגבוהה (וה- MTHFR ההטרוזיגוטי שכנראה גרם לכך) היא גורם סיכון לקרישיות יתר ואני מבין שהנושא מטופל, ובעצם גורם הסיכון הזה לא קיים יותר. רמה גבוהה של הומוציסטאין עלולה לגרום לטרומבוזות בכלי דם ורידיים ועורקיים. יש בפורום הרבה תשובות וקישורים בנושא זה. חפש לפי הומוציסטאין או MTHFR. בכל אופן, המאורע אכן חמור ובודאי שאינו שכיח. האם נבדקה אפשרות שיש ממברנה / הפרעה בתוך ה- IVC שתרמה למאורע ? ורידים קולטרלים מתפתחים תמיד בעקבות חסימה של וריד מרכזי או גדול במטרה לעקוף את החסימה. כיון שגם עמוד השדרה מתנקזים ל- IVC אין זה מפתיע שגם בכיוון זה יש קולטרלים. אישית, איני מכיר מקרה שקולטרלים כאלה גרמו ללחץ על עצבי חוט השדרה אבל אין הדבר מפתיע. לגבי טיפול - עליך להתייעץ בכירורג כלי דם. נראה לי שפתרון אפשרי להקלת הלחץ בורידים הוא ביצוע מעקף (shunt) שיעקוף את החסימה וישחרר את הלחץ. גם מצאתי התייחסות לפתרון זה במאמר הבא: J Vasc Surg 2001 Feb;33(2):320-7; discussion 327-8 Surgical reconstruction of iliofemoral veins and the inferior vena cava for nonmalignant occlusive disease. Jost CJ, Gloviczki P, Cherry KJ Jr, McKusick MA, Harmsen WS, Jenkins GD, Bower TC. Division of Vascular Surgery, the Department of Diagnostic Radiology, and the Section of Biostatistics, Mayo Clinic, Rochester, Minn., USA. PURPOSE: Venous reconstructions are rarely performed, and factors affecting long-term results of bypass grafts implanted in the venous system are not well defined. In this report we updated our experience. METHODS: The clinical data of all patients who underwent venous reconstruction for iliofemoral or inferior vena caval (IVC) occlusion due to nonmalignant disease between January 1985 and June 1999 were retrospectively reviewed. Patients were classified, and outcomes were compared according to the guidelines of the Joint Vascular Societies. RESULTS: Forty-two patients, 23 males and 19 females (mean age, 40 years; range, 16-81), underwent 44 venous reconstructions. Thirty-six patients had limb swelling or venous claudication, 38 had pain, and 14 had healed or active ulcers. The cause of obstruction was congenital in two and acquired in 40 (deep vein thrombosis, 25; trauma, 5; retroperitoneal fibrosis, 4; IVC occlusion devices, 4; others, 2). Eighteen patients underwent saphenous vein crossover grafts (Palma procedure), 17 had expanded polytetrafluoroethylene (ePTFE) grafts implanted (femorocaval, 8; iliocaval, 5; crossfemoral, 3; cavoatrial, 1), 6 patients had spiral vein grafts (5 iliac/femoral and 1 cavoatrial), and 1 underwent femoral vein patch angioplasty. Clinical follow-up averaged 3.5 years (median, 2.5), and graft follow-up with imaging studies averaged 2.6 years (median, 1.6). Seven patients were lost to follow-up. The secondary 3-year patency rate for all reconstructions was 62%. Palma procedures had a 4-year patency rate of 83%. The secondary patency rate of iliocaval and femorocaval ePTFE bypass grafts at 2 years was 54%. The secondary patency was lower in patients with an arteriovenous fistula (P =.023). All ePTFE grafts had a 45% patency rate at 2 years, not significantly different from saphenous vein grafts (83%, P =.16). Clinical scores improved with graft patency (median, 0.0 vs 1.5; P =.044). CONCLUSIONS: Venous reconstructions for iliofemoral or IVC obstruction offer 3-year patency rates of 62%. The Palma procedure with autologous saphenous vein had the best long-term patency, whereas long-term success with ePTFE was moderate. The use of an arteriovenous fistula to improve graft patency remains controversial