אנמיה ודכאון

אני מושתלת כיליה מספר שנים עם תפקוד כלייתי יציב. ללא טיפול בסטרואידים עם תרופות אימונו דפרסיביות.סובלת מאנמיה על רקע חוסר ברזל. במקביל אני סובלת מחוסר אנרגיה בעיקר נפשית. תמיד התעוררתי ברצון ובחשק ואפילו בהתלהבות לקראת יום חדש. ואילו עכשיו אין לי כח לקום בבוקר ואני צריכה להתאמץ ולגייס כוחות כדי לקום, במשך היום קשה לי להתחיל לעשות דברים ובכלל אני רואה שחורות לעומת כל חיי בהם הייתי אדם אופטימי. היתכן שהאנמיה גרמה לתופעות אלה? עלי לציין שלא חלו שינויים משמעותיים בחיי. הבית אותו הבית, המשפחה אותה משפחה והעבודה אותה עבודה, ואני בת 59 וכבר חלפו תופעות גיל המעבר. אודה לך על התייחסותך.

לא רשמת כל פרט על חומרת האנמיה או ערכים כלשהם, אבל איני חושב שזו הסיבה לדכאון. חולשה, עייפות - כן, אבל לא דכאון. ואם מדובר בחוסר ברזל - למה לא מתקנים את זה ?