סרוגט

היום ראיתי בפורום אחר שאלות ותשובות שקשורות לסרוגט ועל חלק מהשאלות כאן לא היו תשובות אז אולי פה.וחוץ מזה שאני רוצה לשמוע מכמה שיותר מקומות. א.מי רשאי לעסוק בזה. ב.מהם הקריטריונים ומי קובע אותם? ג.איך נעשית אבחנה למטופל פוטנציאלי אם הוא בכלל מתאים ד. מה סדר גודל של העלויות? ה.אם בסופו של דבר מטופל יאובחן ככזה שצריך טיפול כזה ויעדיף לקבל אותו בארה"ב האם יש קשרים מקצועיים עם קליניקות שם והפניה במקרה הצורך? ו.האם היו מקרים שמטופלים יצאו יותר ניזוקים מטיפול כזה? יש סטטיסטיקות? מקרים של "חוסר כימיה" עם הסרוגט מה עושים? העמסתי מלא שאלות אבל אסתפק גם בתשובות על חלק מהן.

שלום לך ! אני מאד שמח שאתה מנסה לברר ולבדוק ממקורות שונים ואינך מאמין כפתי לאמירות מוטות של בעלי אינטרסים משוחדים. עקבתי בכאב אחרי ההתכתבות שם, לא הגבתי שם משום שאין זה לכבודי להיגרר להשמצות נגדיות וגם כאן (במגרש הביתי שלי) לא אעשה כן אלא אתייחס רק לגופם של דברים : מהקישור שצוטת שם אני מבין שקראת את פרק "טיפולי סרוגייט" באתר שלנו. למען המשתתפים כאן אתן את כתובת האתר : www.sexuality.co.il . אני מאמין שפרק זה מתאר בצורה טובה ומלאה את עקרונות הטיפול בשילוב סרוגייט. להמשך תשובותי לך אניח שפרק זה נקרא בעיון : א. + ב. אין בחוק בישראל הגדרה ו/או רישוי של "מטפל מיני" ולכן שואבים המטפלים את הרשות והרישוי מתוקף רשיונם המקצועי כרופא, פסיכולוג או עובד סוציאלי קליני. לכן רוב המטפלים הם רופאים, פסיכולוגים או עו"ס שרכשו נסיון וידע בטיפול בבעיות מיניות - כל מטפל בתחומו המקצועי הבסיסי. את הקריטריונים להסמכה תוכל למצוא בפקודת הרופאים, בחוק הפסיכולוגים ובתקנות העבודה הסוציאלית. יש עמותה - איט"ם - בה מאוגדים כ-60 מטפלים מבין יותר מ-2000 המטפלים המורשים בארץ. החברות בעמותה זו אינה מקנה שום הסמכה ו/או רישוי חוקי ומי ששואב את סמכותו רק מהחברות שם טועה ומטעה ! המצב בעניין הסמכה והרשוי של בני זוג חלופיים - סרוגייט - עוד יותר בעייתי משום שאין (בכל העולם) הגדרה חוקית של מקצוע הסרוגייט וגם אין שום מסגרת לימודית רשמית. הכללים המוסכמים להכשרה ולהסמכה של סרוגייט מפורטים בתקנון איגוד הסרוגייט הבינלאומי (למעשה ארה"ב) שמוצג בקישור הבא : http://members.aol.com/ipsa1/home.html אנחנו בישראל מאד מתקדמים במודל הטיפולי המשלב סרוגייט בזכות העובדה שאימצנו כללים אלה , אנחנו מקפידים על כל התקנות הנ"ל קלה כחמורה (!) והוספנו עליהן במיסוד המודל "המשולש", בפיתוח מערכת אבחון פסיכולוגי למיון סרוגייט, בפיתוח מערכת ההדרכה המקצועית של סרוגייט ובשכלול מתמשך של שיתוף הפעולה הצמוד בין המטפל/ת והסרוגייט בכל טיפול. התחרות המקצועית והעוינות האישית (בהן נתקלת אתה עכשיו) מניבות אמנם, לצערי, טונים צורמים אבל הן גם מדרבנות את ההתמחות המקצועית במודל מורכב זה ואולי גם בזכותן מיושם המודל שפיתחנו גם במקומות נכבדים בעולם המערבי. ג. כל פונה אלינו עובר תהליך של אבחון שבד"כ נמשך שעה אחת (אבחון ראשוני) ובמקרים מורכבים מתווספת לו שעה שניה (השלמת אבחון). את האבחון מבצעים אני ו/או ד"ר שלמה לב (פסיכולוג קליני מומחה) ו/או רופא גניקולוג-סקסולוג ו/או רופא פסיכיאטר מיועצי המרכז. התהליך כולל אבחנה והערכת סיכויי הצלחת הטיפול, זמן ועלויות. ד. עלות האבחון היא 490 ש"ח לכל שעת אבחון. טיפול ממוצע בשילוב סרוגייט נמשך 15 שבועות ומכאן שעלות ממוצעת לטיפול כזה היא 24000 - 28000 ש"ח בהתאם לצורת התשלומים. התשלום הוא תמיד עבור טיפולים בפועל ולעולם אינו "בקבלנות". ה. יש תקדימים בהן הפנינו מאובחנים למרפאות בארה"ב (ניו-יורק, קליפורניה), אנגליה (לונדון) ואוסטרליה (מלבורן). ו. סוגיית "חוסר כימיה" עם סרוגייט היא נושא מרכזי בתהליך הציוות ובניית הקשר הטיפולי ולכן היא מטופלת לעומקה ברצינות רבה. בד"כ ליבון "הכימיה" מוביל לפיתוח ולשיפור הקשר בין מטופל/ת וסרוגייט ובמקרים (מעטים) מוחלף/ת הסרוגייט. סוגיית ההצלחות / כשלונות מאד מורכבת : אנחנו עוסקים בתחום מאד דיסקרטי, רגיש וטעון ולכן כמעט בלתי אפשרי לעשות מחקר מעקב מתודולוגי שיניב ממצאים סטטיסטיים תקפים. על סמך כ-800 טיפולים בשילוב סרוגייט (כ-750 גברים וכ-50 נשים) שבוצעו במרכז "מיניות" ב-7 השנים האחרונות אני יכול לומר שלא ידוע לנו על אף מקרה בו הורע מצבו/ה הפסיכיאטרי של מטופל/ת במהלך הטיפול או בעקבותיו. מרבית הכשלונות הידועים בטיפול זה אצלנו (כ- 7%) מתרחשים בשלבי הטיפול הראשונים, מתבטאים בהפסקה לא צפויה ולא רצויה של הטיפול וגורמים בעיקר אכזבה ועגמת נפש. כ-10% ממסיימי הטיפול בשילוב סרוגייט נתקלים בקשיים תפקודיים במציאות חייהם וחוזרים לטיפול נוסף בשילוב הסרוגייט ("מקצה שיפורים"), לייעוץ פסיכוסקסואלי פרטני או לטיפול זוגי. כולי תקווה שהצלחתי להבהיר לך מעט את התמונה. חג שמח !

לד"ר בירן. תודה רבה על התשובה המפורטת לא יכולתי לצפות ליותר. שאלתי לגבי הטיפולים בחו"ל נבעו מכך שיש לי בן דוד שמתגורר בלוס אנג'לס הוא בן 38 ואף פעם למיטב ידיעתי לא הייתה לו חברה ובכל הביקורים שלי שם(פעם בחודשיים) לא יצא לי לראות אותו עם אף אחת חוץ מזה שהוא מאוד מופנם.בפעם האחרונה אזרתי אומץ ושאלתי אותו אם הוא הומוסקסואל או בעל נטיות כאלה והוא פשוט לא יצא מהארון .ושאין לי בעייה עם זה הוא צחק ואמר שממש לא. "ומה עם בחורה"? הקשתי ולא בפעם הראשונה "כשזה יבוא זה יבוא" השיב. בכל מקרה חשבתי שאם יש לו בעייה כלשהי יהיה לי יותר קל "לטלטל" אותו כאן לאבחנה (שם אין לי זמן, וכתייר זה קשה יותר) כאשר יגיע לביקור ואז אם יתברר שטיפול כזה מתאים לו להפנות אותו לקליניקה ליד מקום מגוריו.בכל אופן אני מתכוון לעשות עוד "שיעורי בית" בנושא (לא מקבל משום גורם שום דבר כמובן מאליו). כשהמשוכה הגבוהה היא בכלל לשכנע אותו לעשות את הצעד. חג שמח .