איפה ה"קשיחות" של ימי הנעורים?

שלום אני גרוש כבר מס' שנים ובשנתיים הריאשונות לגירושי היו לי קשרים רבים שרובם ככולם לא נמשכו יותר מארבעה חודשים. בעיתי היא שקשה לי להגיע לזיקפה אם בכלל ובקשרים הריאשונים שהיו לי, המתח שנבע מכך הרס כל חלקה טובה שהיתה יכולה להיות. הישועה הגיע בדמות אותו כדור מעוין שגורם לי שוב לחוש כנער. מזה למעלה משנתיים וחצי שמצוי אני בקשר שלא היה לי טוב ממנו בחיי, אינני מצליך ואולי אף לא רוצה לחדול מלקיחת הכדור, למרות שחברתי אומרת לי כי אינני זקוק לו שהרי בפעמים (המועטות) בהם לא לקחתי אותו היא לא חשה כל הבדל. למרות הפתיחות והיחסים המעולים השוררים בינינו, אינני מצליח להשתחרר מהמחשבה שהיא אומרת זאת כדי להרגיע אותי (אף אמרתי לה זאת והיא ענתה בלא מוחלט). האמת היא שאני מרגיש את ההבדל בזיקפה - עם או בלי כדור ויודע בתוך תוכי שגם אם היא לא חשה בזה הרי שההבדל גדול מה גם שתעבוני המיני עם הכדור (עולם אחר) הוא הרבה יותר גדול וכאן גם אחד מחששותי הגדולים שבמידה ולא אקח לא אצליח לספק את חברתי שתעבונה המיני אינו קטן. עודה לד"ר אילן בירן שיעוץ לי האם קימת "טכניקה" מסוימת שתחזיר לי את זיקפת נעורי הטבעית וכושר ההתמדה שכה עפיין אותם וגם אתן הגולשות מוזמנות לחבות דעה וממכם הגולשים - באמצע שנות הארבעים היתי מבקש לדעת האם גם אצלכם קימת בעיה דומה בקשר לזיקפה וכושר ההתמדה.

הי Speaker , 1. "הקשיחות של ימי הנעורים" חולפת לאיטה עם התרחקות הנעורים. אתה יכול לבכותה, לייצר חרדה ודאגה ולהיקלע ל"חרדת ביצוע". אתה יכול גם, מאידך גיסא, להבין את התהליך, להשלים אתו ולהפוך אותו ליתרון בעזרת בגרותך ובשלותך כפרטנר. 2. אם אין לך בעייה גופנית, סביר מאד שהויאגרה אינה משנה את נתוניך הפיזיולוגיים ועיקר תרומתה (שאיני מזלזל בה) בהפחתת חרדת הביצוע שלך. משום שעיקר הקושי שלך הוא פסיכוסקסואלי (ולא גופני) - אתה יכול לבחור : או להיגמל מהויאגרה בטיפול בחרדת הביצוע, או להמשיך להעזר בויאגרה בלב שלם. כשתצליח להחליט על הכיוון בו בחרת - אתה מוזמן לשתף אותנו ואנסה לכוון אותך בהמשך.

תודה ד"ר, אנסה "להיגמל" בהדרגתיות ואכן אשתף הפורום בהמשך.