קשה

שלום. אני בת 22 עברתי לפני שנה לניו יורק אחרי שלא יכולתי להישאר בארץ. קשה לי פה יותר מיום ליום ולפעמים מרגישה שלא אחזיק מעמד. בארץ הייתי מטופלת חצי שנה ועזבתי לא יכולתי יותר להישאר כאן הכל מזכיר את הכל ועכשיו מסתבר ששינוי גאוגרפי לא שינה דבר. אני מפחדת לחזור ומפחדת כל כך להישאר. אין לי כלום בארץ ומחברים התנתקתי כי לא ידעו עלי כלום ולא יכולתי להמשיך לחיות ככה לידם. לא יודעת מה לעשות עם עצמי. אני רק רוצה שיגמר היום הזה וזה שאחריו ואף פעם לא רוצה שיתחיל עוד יום. שיהיה לילה ושאצליח לישון כי אני לא מצליחה והשרירים כואבים לי ואיך שאני עוצמת עיניים אני מתחילה לבכות אין לי כוח לצאת מהבית. אני מניחה שמה שיגידו לי כאן זה לאסוף את עצמי וללכת לטיפול-זה לא יקרה אני לא במקום שאני מסוגלת לשתף במשהו,מדיעבד נוח לי ככה. הכל יחסי

אם ברקע למצוקתך יש בעייה פסיכוסקסואלית אז אנא פרטי כדי שאוכל לבדוק איך אני יכול לעזור לך. אם מקור קשייך אינו כזה אז מוטב שפנייתך תשלח לפסיכיאטר. חג שמח!