אין לו חשק...

אני במצוקה גדולה מאוד . אני חיה בזוגיות שניה עם גרוש ואב לילדים מזה 3 שנים. כמו שאומרים - ידענו אד ,ידענו מים...אבל הרבה אד...הילדים היקשו ונלחמו בקשר כד כדי כך שכבר נפרדנו פעם וחזרנו וכמעט שוב נפרדנו בגלל זה אבל יחסית הם נרגעו, הגירושים היו טריים אצלו , ומה לא . בתחילת הדרך איתו היתה לו בעיה של שפיכה מעוכבת וברוב המקרים חוסר יכולת לגמור בתוך הנרתיק אלא רק בחוץ בגירוי ידני שלי . בחודשים האחרנים ירד לו החשק לגמרי ואנחנו בכלל כמעט לא מקיימים יחסים. הוא מתרץ זאת בתקופות "גיאות ושפל" לדבריו, אבל זה נראה לי מוזר כי בהתחלה היתה משיכה גדולה ועצומה ולא היו בעיות. הוא בא הביתה , רואה טלביזיה ונרדם מול הטלביזיה ואנחנו בסוף שנות ה-40 ואני מלאת חום, תשוקה , תאווה ורצון לממש את עצמי פיסית ורגשית , ואנחנו רק 3 שנים ביחד. הוא טוען שגם בגלל המריבות איתי אין לו חשק אבל המריבות נובעות מהמצ שלו. אולי הוא בדיכאון ? ... אלה סימנים של חוסר יכולת להתמודד ולי אין כבר מקום להכיל את הכל. רציתי ללכת ליעוץ והוא מסרב . חשבתי שבגלל הספורט הרב שהוא עושה הטסטוסטרון יורד אך הוא מסרב ללכת אפילו לבדיקה שלא לדבר על טיפול תרופתי שכלל איני מבקשת ממנו ,אלא בסך הכל רוצה לדעת מה קורה. העניין המיני יוצר מריבות קשות עד כדי כך שהוא רוצה להיפרד.הוא נחוש ללכת כי הוא לא יכול להתמודד וכמובן מוצא את כל הדברים הרעים שיש אצלי כדי לנגח אותי . אבל אחרי הכל - זה מתחיל מכאן. לא ציינתי , אבל מזה חודשים רבים הוא לא גומר בפנים וזה משגע אותי לגמרי ... שאלתי אותו אם זה קורה כי הוא לא רוצה לתת לי את כל כולו ולהתמסר אלי .ההרגשה איומה ממש . נכון , אנחנו בתקופה של עבודה קשה מאוד שלו אבל זה ימשך שנה ולא יתכן שלא נקיים יחסים אלא פעם בשבוע שבועיים בקושי ורק שבשת ורק אם הוא בגאות ולא בשפל וכו''. נכון , גם לי יש ימים א קלים. עליתי במשקל אבל לא במידה שצריכה לעורר מצב כזה . 10 ק"ג . אני שואלת את עצמי מה יהיה בגיל המעבר כאשר המחזור שלי יפסק ואולי אשמין . אי עם הקרחת הגדלה שלו מסתדרת וגם אם יעלה במשקל לא אומר דבר כי אני מבינה שהגיל עושה את שלו. הוא נלחם בטירוף בגיזרה באמצעות כושר רצחני שאני לא מסוגלת לו ועל כך הוא מרבה לריב איתי . שאלתי אותו האם הוא לא נמשך אלי ולא אוהב אותי . רק אתמול אחרי הרבה דיבורים הוא אמר שבהתחלה אהב אותי יותר ועכשיו פחות בגלל המריבות , והוא לא יכול לתת כמו שבהתחלה . זה מאוד פוגע כי אני מרגישה שבעצם אני לא אובייקט מיני עבורו. ברור לי שזו דרך התגוננות שלו כדי לפגוע בי על כך שאני משוחחת עימו על דברים לא נעימים לו ... אני לא יודעת אם לייחס זאת למשבר זמני או שפשוט אין אלא להיפרד וללכת הלאה בחיים למרות ששנים של חיים משותפים אינן עניין של מה בכך ויש צער ושברון לב גדול מאוד על הכל.

בן זוגך כנראה באמת סובל מ'שפיכה מעוכבת' שהיא קושי או חוסר יכולת לגמור במשגל. הגורמים לכך הם לרוב רגשיים וניתן להבינם היטב על רקע מורכבות היחסים בזוגיות שלכם. הפתרון טמון בטיפול פסיכוסקסואלי בגישת CBT בו משלבים בירור המעכבים הרגשיים עם טיפול זוגי התנהגותי. בהצלחה!