חרדת ביצוע ושימוש בויאגרה ללא מבוכה

נשואים כבר 21 שנים. קשר מאוד טוב חברים טובים ניהנים מביחד שלנו עד לסקס.. בני 53 בן זוגי נוטל פריזמה עקב מצב נפשי מעורער, מצבי רוח, פרפקציוניזם. מגיל 23, הכדור עיכב שפיכה הוריד לו את החשק מיני ואף גרם לחרדת ביצוע והימנעות מצידו. כשאני יוזמת זה קורה הוא פחות אקטיבי פחות יוזם. בשנים האחרונות הוא החל לחוות קושי להגיע לזיקפה. התחיל עם ויאגרה. הוא מאוד נבוך מזה שהוא צריך לקחת ויאגרה וזה בכללי פגע לו בגבריות בספונטניות במיניות. הוא בכללי מאוד סגור מינית, מובך בקלות. זה יושב כמובן על עוד צדדים באישיות שלו חוסר ביטחון, ערך עצמי נמוך, פצעי ילדות.. הוא לא מוכן ללכת לטיפול!!ניסה כל מיני לא נרתם ממש. אני קצת הולכת על ביצים, רגישה לעניין אך במצבים מסויימים קצת עייפתי בגדול בא לי לא לעשות מזה עניין!! צריך כדור לוקחים כדור ולומדים להתנהל איתו. אני מבינה את השפעות הגיל על שנינו וחושבת שפתיחות תקליל את כל המצב. גם החשק המיני שלי ירד מאוד. זה ברור לי שזה יותר מורכב כשזה יושב על ערך עצמי וביטחון עצמי. אני תוהה איך גברים מתמודדים עם ההבנה שיש להם תלות בכדור ? איך מנהלים יחסי מין עם כדור ויאגרה? האם הגבר ניהנה פחות? איך נכון לקחת את הכדור? אני מבינה שאלכוהול קצת מוריד מההשפעה? כמה זמן לפני האקט המיני כדאי לקחת אותו? ואיך גורמים לבן זוגי לא לעשות מזה עניין? ניסיתי באמת לדבר על זה ברגישות יתרה וגם בישירות, של דיי אפשר לחיות לצד כל דבר גם עם ההבנה שאני צריך עזרה. לייצר מפגש מיני לא ספונטני, להתכוננן לזה, לקחת את הכדור חצי שעה שעה קודם ולהגיע מוכן.. אבל גם המשמעות של טקס תלחיץ אותו. פשוט אובדת עצות!!