אובדן חשק מיני לאחר לידה

דיון מתוך פורום  סקסולוגיה

07/08/2001 | 08:28 | מאת: מיכל

אני בת 29, נשואה 7 שנים ואם לילדה בת שנתיים וחצי. במשך כ-6 שנים, לפני לידת בתי, חיי המין שלי עם בעלי היו טובים מאד. תדירות היחסים היתה גבוהה, הפתיחות היתה גדולה והגיוון היה רב. הייתי מתגרה מהר, נהניתי והגעתי לאורגזמות. גם כשהייתי בהריון המשכנו לקיים יחסים בכיף כמעט עד סוף ההריון. הלידה, דרך אגב, היתה רגילה ותקינה. הבעיה היא שמאז הלידה ועד היום, כבר שנתיים וחצי, איבדתי לחלוטין כל חשק מיני. שום דבר כבר לא מגרה אותי - לא בעלי, לא פנטזיות, לא סרט כחול, לא ויברטור. כלום. גם מבחינה פיזית הדברים השתנו - נגיעה בחזה, למשל, הפכה להיות לא-נעימה, ובזמן מגע מיני אינני מרגישה כמעט כלום בנרתיק. יש לציין שהקשר עם בעלי באופן כללי טוב, אם כי על רקע הקשיים המיניים נוצרת מפעם לפעם מתיחות. הקשר עם בתי מצוין, היא ילדה מקסימה. הלכתי גם למרפאה לטיפול מיני, חלק מהזמן עם בעלי, אך כלום לא עזר. בין השאר מצאו שרמת הטסטוסטרון שלי כרגע שואפת ל-0 (לא ידוע מה היה לפני ההריון) ונתנו לי מדבקות, אך פיתחתי אלרגיה אליהן. יש לציין שבמרפאה ההנחה היתה שעיקר הבעיה פסיכולוגי ולא אורגני וכך גם היה הטיפול. מה אתם ממליצים? והאם ייתכן שיש רקע פיזיולוגי לבעייתי (אנטומי/הורמונלי/נוירולוגי)?

לקריאה נוספת והעמקה
07/08/2001 | 16:30 | מאת: ד"ר אילן בירן

חוששני שלא אחדש לך דבר בעניין בעיית החשק המיני שלך ובכ"ז אתייחס בקיצור כי הרי פנית לפורום וגם למען הגולשים/ות האחרים; ירידה חריפה בחשק המיני מופיעה לעתים קרובות אצל נשים אחרי לידה ובעיקר כשזו לידתן הראשונה. בד"כ החשק חוזר אצלן לתיקנו מספר שבועות לאחר הלידה ואילו אצל האחרות מאובחנת בעית חשק הקשורה לאחד או יותר מהגורמים הבאים: (1) הכניסה להורות והאחריות הכבדה שבאימהות יוצרת לפעמים מצב דחק המסיט את העניין מהמין. (2) דכאון שלאחר לידה פוגע בחשק המיני. (3) הטראומה של הלידה ושינויים הורמונליים עלולים לפגוע בחשק. כדי להבין מה קורה לחשק שלך צריך לעשות איבחון שיתייחס לכל האפשרויות האלו. מהדיווח שלך משתמע שעברת איבחון/ים בכניסתך לטיפול/ים שלקחת. צר לי שלמרות נסיונותיך לא פתרת עדיין את הבעייה אולם אל תיפול רוחך כי באיבחון וטיפול נכונים ניתן בד"כ להשיב עתרה ליושנה; אפשר להעזר בטיפול פסיכוסקסואלי זוגי בהתמודדות עם לחצי ההורות. אפשר להעזר בתרופות ובפסיכותרפיה להקלת הדיכאון. אפשר לטפל בשינויים הגופניים בשילוב של תרופות (בד"כ אסטרוגן וטסטוסטרון) וטיפול פסיכוסקסואלי יחד עם גניקולוג המתמחה בכך. בהצלחה!

מנהל פורום סקסולוגיה