סטורציה והפסקת נשימה

שלום, יש לי 2 שאלות ואני מקווה שתאות לענות לי, כי זה קשור להמוגלובין-דם-סטורציה (ובפורום המטולוגיה הפנו אותי לפה). אני סטודנט לביולוגיה בתחילת דרכי ושאלתי את המרצה שלי שאלה בקשר לסטורציה והוא "נפנף" אותי. אולי אתה תאות לענות לי. קראתי כי המדידה היום בניגוד לעבר אינה פולשנית ומתבססת על ההבדל בין המוגלובין מחומצן לכזה שלא מחומצן. האם אני צודק? א. האם הבדיקה מתבססת על שינויי הצבע של שתי המולקולות הללו? ב. עד כמה מהר הפסקת נשימה באה לידי ביטוי בירידה של סטורציה והאם אפשר באמצעות אוקסימטר להתריע בזמן אמת על הפסקת נשימה ולהציל את האדם? ג. איפה אפשר לבדוק/למצוא גרף של מהירות ירידת סטורציה כפונקציה של הזמן מרגע שאין יותר נשימה? תודה מראש.

שלום רב, הנושא מאוד חשוב ומהווה חלק גדול בעבודת הרופא המרדים. באמצעות אינטרנט באפשרותי לתת רק תשובה תמציתית בעקבותיה תוכל לחפש חומר בספרות מדעית. סטורציה או בעברית ריויון חמצן הינו מונח המתייחס לאחוז ההמוגלובין הרווי בחמצן. בכל רגע נתון ניתן למדוד אותו באמצעות מכשיר הנקרא pulseoximeter . המכשיר הנ"ל מבצע מדידה בצורה לא פולשנית בדם הפועם דהיינו בדם העורקי. לאחר הפסקת הנשימה ריוויון חמצן יורד בהתאם לתצרוכת החמצן ומאגר החמצן בריאות. לדוגמא: בילד קטן ריויון חמצן יורד לרמה המסכנת חיים תוך דקה לערך. ובבן אדם צעיר ובריא תוך 5-7 דקות. באיש עם עודף משקל קיצוני תוך 2 דקות וכו'. זאת בתנאי שטרם הפסקת הנשימה אנשים אלה קבלו 100% חמצן. ב ב ר כ ה, ד"ר ליאוניד אידלמן מנהל מחלקת הרדמה