למה דילגו עלי???

למה דילגו עלי?? (כתבתי את שמי "אמא" אך אני לא אותה אחת מההודעה שלפני, זה סתם היה במקרה...) אני מעתיקה שוב את השאלה- שלום. רציתי לשאול שתי שאלות 1. בני בן השלוש מסכל הרבה פעמים אותיות בדיבור- למשל ספר הוא תמיד אומר פסר, במיוחד עם זה נסמך למילה כמו "פסר תורה" וכו', ויש עוד כמה מילים כאלו. כשאנחנו מנסים ללמד אותו לומר את זה בהברות לאט הוא מצליח אחרי כמה נסיונות, אך שוב אם הוא אומר את זה באופן טבעי בתוך משפט הוא טועה. מה זה אומר ומה ניתן לעשות עם זה? 2. בני בן החמש מבטא ש ימנית כמו ש שמאלית, האם זה עדין נורמלי לגילו ויעבור לבד או שצריך לעשות עם זה משהו? תודה רבה

שלום לך, ראשית, אני מתנצל על הדילוג... כפי שאת יכולה לראות עבר זמן מאז כתיבת ההודעה שלך ועד שאני התבקשתי למלא את מקומה של מנהלת הפורום (שנמצאת בחופשה), ולכן בחרתי להתחיל לענות על השאלות העדכניות יותר, מתוך הנחה שהשאלות הותיקות כבר אינן רלוונטיות. מתברר ששגיתי. לגופו של עניין, נראה לי שבשלב זה אין מקום לדאגה באשר לשני הילדים שתארת. ראשית, סיקול הברות בדיבור של ילד בן 3 הוא דבר שגרתי ואינו מטריד. הדבר קשור לבשלות מוטורית של מערכת ההיגוי ולבקרה השמיעתית שלו. הדבר חוף מעצמו במרבית המקרים בתוך חודשים ספורים. אם השיבושים הללו אינם משתפרים בתוך כחצי שנה, ניתן לשקול פנות לקלינאית תקשורת לשם הערכה יותר מעמיקה. שנית,ילד בן 5 יכול עדיין לשבש את ההגייה של האותיות השורקות (ש, ס, ז, צ). ההגייה הנכונה יכולה להתפתח עד גיל 6 (ולעיתים אפילו מעט מאוחר יותר). אני מניח שהוא עומד להתחיל גן חובה בשנה הבאה ולכן אני מציע לא להתייחס לנושא בשלב זה. לקראת תום שנת הלימודים הבאה (נאמר, בסביבות חג פסח), אם השיבוש עדיין יהיה קיים, כדאי לפנות לטיפול היגוי קצר, כדי לוודא שהוא לא עובר לכיתה א' עם שיבוש ההיגוי הזה. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת