נוזלים באוזן תיכונה, אנטיביוטיקה, ולקות שמיעה

לבתי בת השנה וחודש, נערכה בדיקת א.א.ג לפני בדיקת שמיעה, וזאת בשל תחושה שלנו שאיננה שומעת היטב. בדיקת א.א.ג היתה תקינה, ולאחר מכן, בבדיקת השמיעה בטימפנומטריה, נמצאו נוזלים באוזן תיכונה, דו צידי. ימין B, שמאל C 0.2, -385 . בתי מנוזלת מזה כחודש (מצוייה בבית-תינוקות קיבוצי - מעגלים אינסופיים של נזלת מאחד לשני וחו"ח - ללא אירועי חום או שיעול או דלקות אוזניים כעת ומעולם). בבדיקת השמיעה רשום: תגובות הפסקת פעילות דו"צ ב-35-40 דצ' ב-85 דצ' הופיעה תגובת בהלה ברורה. הופנתה חזרה לא.א.ג, שהמליץ על אנטיביוטיקה לשבועיים מסוג דיספטיל. מדוע לא איבחן רופא אאג מ ר א ש את בעית הנוזלים באוזן? אנטיביוטיקה - מבחינתי מיועדת לזיהום. אין לילדה סיפטומים של חום, כאב אי נוחות וכד' . אז מה פתאום זיהום? מה פתאום אנטיביטיקה? האם יש סיכוי לנוזלים אלו להתייבש / להתפנות לבד? או בטיפול אחר שאינו אנטיביטי? בטיפול משלים לא קונבציונלי? עם הזמן? מה הסכנה בהימצאותם לשל הנוזלים באוזן התיכונה - למה בכלל לטפל בהם? האם זה חד משמעי שלקות השמיעה שהוכחה היום בבדיקה - מקורה בהמצאותם של הנוזלים האלו - או שיש עוד מה לבדוק הלאה? תודה.

לא תמיד ניתן לזהות בקלות נוזלים באוזניים, אצל ילד צעיר. לעיתים כמות הנוזלים קטנה יחסית, והילד מתקשה לשכב/לשבת ללא תנועה בזמן הבדיקה - ולכן לרופא יש קושי לאתר את הנוזלים. בנוסף, חשוב לציין שבדיקת הטימפנומטריה לא מזהה נוזלים באוזניים - אלא בודקת את מידת התנועתיות של עור התוף, אשר יכולה להיות מושפעת מנוזלים באוזניים אך גם מלחץ שלילי (ואקום) בחלל האוזן התיכונה או בעיות אחרות. לכן יתכן שהאבחנה של נוזלים באוזניים לא הית האפשרית בבדיקה הראשונה. כדאי לטפל בנוזלים באוזן התיכונה ממספר סיבות. ראשית, קיום הנוזלים מפחית את הרגישות השמיעתית ולכן יוצר מעין ירידת שמיעה זמנית, אשר עלולה להפריע לילדה בתפתחות השפתית. בנוסף, כאשר יש נוזלים באוזן התיכונה, יכולה להתפתח דלקת אוזניים חריפה, ועדיף למנוע את זה מראש. לשאלתך לגבי טיפולים חלופיים: אכן קיימות אפשרויות נוספות לטיפול בנושא, אך לשם הבירור של הנושא, עליך לפנות ליעוץ עם אנשי מקצוע בתחום זה (רופאי אא"ג, או רופאים בתחום הרפואה האלטרנטיבית). בהצלחה