אמממ... אפשר עזרה בבקשה?

שלום. ובכן, אני לא בטוח שזה הפורום הנכון לבעיות מסוג זה (זה נראה לי יותר בעיה פסיכולוגית או נוירולוגית), אבל בכל אופן: אני זכר בן 17, ולאחרונה (מספר מועט של חודשים) יש לי מספר בעיות מאוד מוזרות ומטרידות. אני נתקל בקושי מסוים לקרוא ולהבין. כלומר, אני לכאורה מבין מה שאני קורא, אבל באותו הזמן אני לא מבין. נורא קשה לסביר את זה, אבל כשאני קורא מילים אני איכשהו חושב אוטומטית "מהי המשמעות של המילה הזאת?" למרות שהמשמעות ברורה לי באופן טבעי. או למשל כאשר מישהו אומר דבר מה אני לא יכול שלא לחשוב "למה דבריו הגיוניים" או "מה זה בעצם אומר", למרות ששוב, באופן טבעי, אין לי שום צורך לשאול שאלות אלו. נראה כאילו אני מנסה בכוח להסביר לעצמי דברים שאני כבר יודע. למשל לפני כמה ימים התחלתי לחשוב למה הטענה ש"אם a=b וb=c אז a=c" היא נכונה, למרות שזאת למעשה אקסיומה הברורה מעליו. כלומר לפתע נראה לי שזה כלל לא ברור שזה נכון, ולאחר מכן מתחיל תהליך מעצבן של הסבר עצמי של "למה זה נכון". וככל שאני חושב יותר על דברים אלו, כך אני מפקפק יותר במה שאני יודע, והכל נהיה לפתע מורכב הרבה יותר ממה שהוא, והכל מתחיל לאבד את המשמעות הלוגית הברורה שלו. פעמים רבות גם קורה לי שאני אומר משהו ומיד לאחר מכן חושב "למה אמרתי את זה?", אבל לא מבחינה של "עשיתי טעות שאמרתי את זה", אלא יותר מבחינה של "מדוע זה היה הגיוני להגיד את מה שאמרתי ולמה בעצם יש בכלל משמעות כלשהי למה שאמרתי". אין לי מושג מה קורה איתי :( מישהו?

מה השאלה? ניראה שזה חלק מתהליך ההתבגרות, שואלים שאלות שלכאורה היו טריביאליות! השאלה היא האם התופעה מפריעה לך בתפקוד היומ-יומי.