התייעצות בנוגע לילד צרוד

אני מקווה שהגעתי לפורום הנכון: בני בן החמש וחצי צרוד מאוד. למעשה, הוא "צרוד מלידה". כשהוא מדבר, מתנפח לו כמו זפק. לקחנו אותו לרופא אף אוזן וגרון (ד"ר בן טובים), ובגיל 3 ערכו לו מבחני שמיעה בשניידר, וכן בדיקת סיב אופטי. אז ראו יבלות מינוריות ותחילת התבצקות במיתרי הקול. הרופא המליץ על טיפול קולי. הוא טען שהילד פשוט לא משתמש נכון בקול. אך הבעיה היא שקלינאיות תקשורת אמרו לנו שזה גיל צעיר מדי להתחלת טיפול. חלפו שנתיים ומצב הקול החמיר מאוד. החמיר עד כדי כך, שהילד, מידי פעם, לא מבטא את האות ח', ואומר במקומה ה'. חזרנו לאותו הרופא (בן טובים), והוא ערך לו בשניידר בדיקת סיב אופטי להערכת המצב היום. ואכן, כפי שחששנו, המצב החמיר ביותר. על מיתרי הקול יש כבר יבלות משמעותיות מאוד, ויש בצקת חמורה. הוא המליץ שוב, על פיתוח קול אצל קלינאית תקשורת. ואלה השאלות: האם מישהו מכיר קלינאית תקשורת טובה, מתאימה לתחום הזה של פיתוח קול אצל ילדים קטנים (הוא כאמור בן חמש וחצי), שתסכים לעבוד עם הגיל הזה? האם יש טעם להתחיל בזה בכלל? אולי הקלינאיות שדיברתי איתן (שתיים) צודקות שהגיל צעיר מידי?

שלום רב, אכן אין טיפול קול בגיל צעיר זה. כאשר מדובר בילד נבון ומשתף פעולה הרי שבגיל 7 שנים ניתן להתחיל בטיפולי קול. עד גיל זה טיפול קול איננו מעשי ויש רק להקפיד על הגיינה קולית. כלומר להדריך את הילד לדבר בעוצמה הראויה: לא ללחוש ולא לצעוק. עם זאת יש להעריך הערכה מליאה של הדיבור מאחר ויש מצבים שהצרידות היא משנית, כגון במקרים של אי-ספיקת החיך. ואז יש צורך לטפל בבעיה היסודית. בנוסף לכך, רצוי את הבדיקה האנדוסקופית לבצע לאחר ימים שבהם המאמץ הקולי הוא מינימלי. כגון יום ראשון לאחר שבימים קודמים, חלפחות שישי שבת היה בהשגחה בבית והמעיט לדבר כל שניתן. בברכה פרופ' יהודה פינקלשטין