בן שנתיים עם צינור דמעות ספק חסום

שלום רב, לבני בן השנתיים יש מצב שבו באחוז מסויים של הזמן (קצת קשה לי להגיד אם זה 30% או 70% מהזמן) יש דמעה עומדת או עיניים מבריקות מעל הממוצע. זה קורה לו גם כשהוא לא מצונן. בחורף שעבר היו לו דלקות עיניים רבות, אבל בשנה האחרונה היו לו מקסימום 1-2 מקרים של דלקות עיניים. כלומר- מהבחינה הזו המצב השתפר מאוד. היינו אצל שני רופאים, אחד טען שיש לנתח ולפתוח את צינורית הדמעות, והרופא האחר שראה אותו כשבאותה פגישה העיניים שלו במקרה היו יבשות אמר שהמצב לא מצדיק את הניתוח (יש לציין שסיפרתי לרופא שרב הזמן בעיניים שלו כן יש דמעה עומדת או שהן מבריקות מאוד). שאלה ראשונה- אם המצב לא חד משמעי, אבל כנראה שהצינורית כן חסומה אבל אולי לא במלואה- מה ההמלצה המקובלת במקרה כזה? ושאלה שניה ואף יותר חשובה- מה ההשלכות העתידיות והמיידיות האפשריות במצב של חוסר טיפול בהנחה שצינורית הדמעות חסומה? אודה על תגובתך המהירה והמפורטת עד כמה שניתן. תודה מראש מיכל

מה שאת מתארת נשמע כמו הצרות (להבדיל מחסימה מלאה) בדרכי הדמעות. הסימנים (דמעת והפרשות)מופיעים מידי פעם, בדרך כלל כאשר הילד מנוזל, ולא באופן קבוע. אם במגמת שיפור, שווה להמתין, יכול לעבור לבד. אם לא, אפשר לפתור את הבעיה בניתוח הרחבה על ידי בלון, עם או בלי השארת צינורית. דר. נוימן