חסימה חלקית בתעלת הדמעות

שלום רב, יש לי ילד בן שנה + 3 חודשים. לפני כחודש לקחתי אותו לרופא עיניים פרטי, מאחר והיה נראה לי מוזר (למרות שקופ"ח לא אמרו שקיימת בעיה כלשהי) שכל חודש הייתה לו דלקת, שדמעות זלגו לעיתים קרובות מעיניו ושהוא היה מתעורר כל בוקר עם הפרשות רבות ועיניים ממש "דבוקות". הרופא אבחן כי מדובר בחסימה חלקית של תעלת הדמעות. הטיפול שניתן היה למשך חודש - עיסוי 3 פעמים ביום, בכל פעם 10 פעמים על כל פתח תעלת דמעות.לא שמנו אנטיביוטיקה לאחר העיסוי מאחר ולא ראינו הפרשות. יש לציין כי ההפרשות נעלמו, ורק נשארה דמעת קלה (פחות ממה שהיה קודם, אך עדיין יש לעיתים). היינו בביקורת לאחר חודש, ונאמר לנו כי יש לנתח, כי אם אחרי חודש בגיל כזה העיסוי לא עזר (נותרה דמעת חלקית)- אז כדאי לנתח, וכי הפתרון הוא פתיחה ושטיפה בעזרת צינורית.אך, ציין כי בגיל כזה הסיכוי להצלחת הניתוח הינו 65% בלבד, ואם ניתוח זה לא מצליח אז חוזרים עליו פעם נוספת, ואם זה לא מצליח אז משתילים צינוריות למשך כמה חודשים, ואם זה לא מצליח, כצעד אחרון, עושים ניקוב והרחבה ביחד (בלון שמתנפח בתוך צינורית הדמעות). למה אני מספרת את כל הסיפור הארוך? (מקווה שעדיין נותרה בך סבלנות להמשך....) כי הלכנו לייעוץ אצל רופא נוסף, שאמר שכדאי על ההתחלה לעשות את הטיפול של הפתיחה עם הבלון המתנפח כי זה מעלה את סיכוי ההצלחה מ- 85% (במקום 65% שאמר הרופא הראשון) בניקוב ושטיפה רגילה ל- 95% בניקוב והרחבה בעזרת הבלון. עוד יש לציין כי הרופא השני אבחן את הסתימה ע"י מבט אנושי בלבד בעין, ואמר שעין ימין עם חסימה, בעוד הראשון אמר שעין שמאל עם חסימה, והראשון עשה את הבדיקה עם מכשיר ייעודי. שאלותיי: (1) האם בכלל ניתן לראות אם יש סתימה בתעלת הדמעות בראייה אנושית (ללא מכשיר ייעודי)? (2) מה סיכוי ההצלחה בניקוב ושטיפה רגילה, מול ניקוב והרחבה עזרת הבלון, כאשר המנותח הינו תינוק בן שנה + 3 חודשים? (3) והאם יש סיכונים בהרחבה עם הבלון, אשר בגינם הרופא הראשון אמר שזו האופציה האחרונה? (4) כמה זמן לאחר הניתוח (בכל אחת משתי החלופות) - יש לשים לילד טיפות בעיניים? כי גם פה היה הבדל גדול בין 2 הרופאים. המון המון תודה, וסליחה על המלל הרב. ענבר.

לענבר שלום, את בעצם מבקשת חוות דעת שלישית.. לשאלות (הטובות) ששאלת: 1-חסימה בדרכי הדמעות מאבחנים לפי ההיסטוריה (מתי התחיל, רק דמעת או גם הפרשות, רצוף או לפרקים, קשור או לא קשור לנזלת וכו) ולא בבדיקה עם מכשיר. (מקום החסימה הוא עמוק באף במקום אותו בין כך לא רואים בבדיקה). 2-תלוי בפתולוגיה. כאשר מדובר בהצרות ולא חסימה מלאה, אין מה לנקב וצריך להרחיב, עם או בלי השארת צינורית סיליקון (אני משאיר). 3-תמיד יש, בכל שיטה. 4-מספר ימים. אם נפתח, אין בעיה. אם לא- הטיפות לא תעזורנה בין כך. דר. נוימן

שלום - שוב. אתה צודק לעניין חוו"ד נוספת... פשוט אני אובדת עצות, כאשר שני רופאים שונים ממליצים על פתרון שונה, וגם מאבחנים זאת בעיניים שונות. שאלות נוספות, שהתעוררו עקב תשובותיך. (1) אצל בני ההיסטוריה בנושא הייתה כזו: דמעות בודדות החלו כבר בגיל 3 חודשים, אך דלקות (מדי חודש) החלו רק כאשר החל ללכת לגן, בגיל 6 חודשים (ולכן בהתחלה קישרתי את זה לחשיפה למחלות בגן, מה גם שרופאי קופ"ח לא העלו האפשרות של בעיה - כפי שציינתי בפנייתי הראשונה). יש לציין כי בהמשך החלו גם התפרשות בעיניים, והוא היה מתעורר עם עיניים "דבוקות" ועקב הפרשות הולכת וגוברות סביב גיל שנה, פניתי לרפואה פרטית. (2) האם לפי ההיסטוריה שתארתי לעיל - אפשר להסיק אם מדובר בחסימה/היצרות? (3) אשמח אם תוכל לפרט מה הסיכונים בכל אחת מ- 3 השיטות (דיקור בלבד, השתלת צינורית, דיקור יחד עם ניפוח לצורך הרחבה) ושוב - הרבה תודה על התייחסתך המהירה, אני מניחה שתוכן פנייתי מעיד שאני מוטרדת מאוד מהנושא. ערב טוב, ענבר.