התלבטות לגבי אבחון חזימה בצינורית הדמעות

שלום רב, בני בן שנה ועשרה חודשים. עד לגיל 8 חודשים עיניו היו תקינות ולא שמנו לב לדמעת מיוחדת (הוא כללית היה מאוד מנוזל ומעט דומע עקב כך וייחסנו את הדמעת הקיימת לנזלת התמידית שהיתה לו). בגיל 8 חודשים עפעפו השמאלי מאוד התנפח עד שעינו נסגרה לגמרי. נתבקשנו לתת לו אוגמנטין והנפיחות ירדה. מאז הוא סובל מדלקות חוזרות בעין שמאל ולעתים רחוקות גם בעין ימין. הוא מטופל בפוסימטליק ג'ל כאשר עינו מתחילה להפריש ועפעפו מתנפח ונעשה אדום (כאשר אם מדובר בהפרשות בלבד אנו השתדלנו להימנע מטיפול תרופתי). בחודשי הקיץ (כשהיה כבין שנה וחודש) פסקו הדלקות והדמעת (עד כמה שאנו זוכרים) וזאת במקביל להפסקת הנזלת. עם הסתיו חזרו הדלקות והדמעת כאשר העין מטופלת לסירוגין בפוסיתלמיק (בערך שבוע כן שבוע לא). הלכנו עם בננו בהמלצת רופא העיניים גם לרופא א.א.ג (ינואר 2008) שקבע כי האף בצקתי מעט עם הרבה הפרשה מוקופורולנטית והציע להימנע מprobing אלא אם הדמעת תימשך גם כאשר האף פתוח לחלוטין. בינתיים הדלקות והדמעת נמשכות ופנינו לחוו"ד נוספת של רופא אשר עוסק בניתוחי צינוריות. כשהגענו בננו היה ללא נזלת וללא דמעת והוא סבר כי אין מדובר בחסימה אלא בדלקת שלא טופלה כראוי וחוזרת. הוא נתן לנו טיפות "אוקסין" ל7-10 ימים. כעבור 7 ימים העין השמאלית ("הבעייתית") נעשתה מאוד אדומה עם מעט הפרשות (אף פעם העין עצמה לא היתה אדומה אלא רק העפעף מתנפח ומאדים + הפרשות) חזרנו לאותו רופא שאמר שכעת יש לו אלרגיה ללא קשר לטיפות (על אף שמועלם לא סבל מתופעה כזו בעין) ונתן לו טיפות סטרואידיות "פ.מ.ל" לשישה ימים 3 פעמים ביום. היום הוא קם לאחר טיפול אתמול בערב ללא האודם. אני חוששת להעמיס על עיניו טיפול מיותר. האם ניתן להפסיק את הטיפול לפני תום 6 הימים? האם יכול להיווצר נזק מכל החומרים בהם מטופל בני? והשאלה המרכזית מבחינתנו - מה כדאי לעשות? שום רופא אינו נותן לנו אבחנה ואיננו יודעים אם מדובר בחסימת צינוריות או לא. כעת הציעו לנו שניתן לבננו תרופה להפסקת הנזלת למשך חודש ונראה אם הדמעת והדלקות ייפסקו. רופא הילדים אמר שהדבר אינו מקובל ושזה לא ייתן אינדיקציה לגבי החסימה, אך שניתן לתת לו תרופה המתאימה כנגד אלרגיה/אסטמה קלה. איננו יודעים מה לעשות. האם הפסקת הנזלת כן תיתן אינדיקציה? האם כדאי לתת טיפול כזה? האם זה נשמע כמו חסימת צינוריות, אם בננו רוב הזמן (פרט לקיץ) דומע, מפריש ובעל עפעף אדום ונפוח? אנו אובדי עצות ונודה מאוד על עזרתך, כיצד לאבחן את הבעיה מהר ככל שניתן ומבלי להעמיס טיפול תרופתי מיותר. האם כדאי לקחת את סיכון בדיקת הצינוריות בהרדמה גם אם לא בטוחים כי בכך מדובר? מה הסיכונים בניתוחי הצינוריות? בברכה ותודה מראש, אבי

לאבי שלום אל תכעס עלי, אבל זו לא שאלה לפורום- לזה תפנה לרופא שאתה סומך עליו שיבצע בדיקה מלאה (כולל מבחן העלמות צבע לראות אם יש או אין חסימה), יסביר לך על מבנה דרכי הדמעות ומהלך המחלה הקשור בחסימת דרכי דמעות, ויציע לך טיפול בהתאם. בכללי- אם אכן הסימנים (דמעת והפרשות) הם רק כאשר מנוזל, קרוב לודאי שאין חסימה מלאה אלא רק הצרות, אבל גם במצב זה לעיתים יש צורך להתערב (הרחבה על ידי בלון במקרה כזה) כאמור- זה בכללי- רופא שמתמצא בטיפול בחסימה בדרכי דמעות בילדים ידע להנחות אותך בדיוק ולפתור את הבעיה. דר. נוימן

היינו אצל שני רופאים - והקופשי מבחינתנו שאינם נותנים אבחנה וכך יוצא כי אנו "מושכים" את המצב עם טיפול תרופתי עד היום (כמעט גיל שנתיים). מהו מבחן "העלמות צבע"? לנו נאמר כי רק אם יורדם יבדקו האם הצינוריות חסומות או לא. האם יש לך המלצה על רופא באיזור חיפה? בתודה