פורום פסיכולוגיה קלינית

יכולה לכתוב הודעות חדשות אבל לא מצליחה להגיב.....

שדרוג מייגע שכמותו... 😫 סוריקטה

היום אני איתך בהמשכים ...הרגע נכנסתי לאתר ההוא שרשמת על האייקונים ......... יש איזה כייף איזה עולם ...איזה נפלא שאת מבינה בקופסאות האלו . ואוהבת משחקים ואייקונים ועולם של אגדות , יש גם חיובי בפיצול הזה ....אני כמו פיטר פן לא גדלתי לגמרי ..תודה ❤️️😍😍😘

הי אביב, התכונה הזאת של חיבור לעולם הראשוני עד כדי עוברי בחווייה העמוקה, יכולה להיות לעזר גם בטיפול בקטנטנים, בהבנה של החרדות שלהם, למשל. זאת במקביל לשימוש בעולם המבוגר, החלקים החזקים, כי אנחנו אמורים להיות המשענת. מבחינה זאת - אחלה תכונה - לא? 😊 בוקר, סוריקטה

תכונה שעזרה לי לגדל את ילדי . והיום מנסה לגדל את עצמי , לומדת לקבל שיש עוד צדדים שנוגדים הגיון וגם אותם צריך לקבל

הי אביב, יופי אמרת - לגדל את עצמך. חיבוק סוריקטה (גם היום יום של הצלת חתולים, אז אני רצה)

הי מגיבה לך כאן ..אז בוודאי בעיקר אצלי שיש יותר משניים אבל עוד לא מצאתי שיר של מי שמפוצל ברמות טובות כלכך .אז זה היה רק להגיד שמפוצל לי ומנסה הכי להיות והנכיח...ואולי יש בשיר הזה גם תקווה להזכיר שבכל בני האדם יש לפחות שני קולות , גם אם הם לא מנותקים כמו אצלי יש עוד תקווה .......... ובקשר למה שכתבת לאודי , לא חושבת שבאנו בטענות לא חושבת לפחות על עצמי שלרגע לא הבנתי את הקושי של אודי מול המערכת . כן כמו ילדים מול אבא חזק הבאנו את הקושי לראות את אודי חסר אונים וכבול ידיים שלא יכול להושיע . את הקושי מול הכאוס שנוצר כאן , את ההרגשה הלא בטוחה שפתאום יום אחד הרצפה נעלמת לנו ...את יודעת ההבנה הזו שאודי גם כבול בתוך המערכת הזו , מפחידה עד מאוד ...לפתע גם על המבוגר האחראי לא ניתן לסמוך גם עם לא באשמתו ----די מטרגר למי שעוד שם בדרך לומד לבטוח לומד שיש מבוגרים שמאפשרים לומד שיש מבוגרים שרוצים רק בטובתך ולא ברעתך ... השדרוג הזה היה סוג של התבגרות וסוף עידן התמימות ..... מבינה אותך מול העצב שבתגובות של כולם מול אודי גם אני חוויתי את זה ויחד עם זה מזכירה לך מה שאת בטוח מכירה את תחושת התסכול והרגשת הנטישה הקשה כשאתה בחוץ והאחרים בפנים . בכל מקרה חושבת שהיום זה כבר די מסתדר ואני מחכה כמוך לכל מי שרוצה לחזור מרגישה קצת כמו קליטת עלייה שבוע טוב , ומחובר בעיקר

הי אביב, מסכימה גם איתך לגבי הקולות - כן, אצל כולנו. לפעמים יש אחד בולט יותר על פני השטח, לפעמים שניים עיקריים. לגבי השדרוג, אני, כנראה צריכה לתפוס עוד מרחק של זמן ונתונים, כדי לקלוט מה קרה כאן. פעם, בתחילת עידן הטיפול היתי מצטערת שאני הצלחתי ומישהו אחר לא, והייתי נותנת את כל שלי לאחר ברמת ההקרבה, כשמאחור - סיפור של קנאה והחרדה ממנה, כנראה. ואולי גם אשמה, ופחות הפרדה. היום זה כבר לא כך. חתיכת שינוי. דרישת שלום חמימה, סוריקטה

Okay. התחברתי. עם כתובת מייל אמיתית, אבל פיקטיבית לא פחות מקודמתה...

ברוכה הבאה ושמחה שהצלחת .....העיקר שתיזכרי את הסיסמא 😎

הי קוראת, עצוב קצת עניין הפיקטיביות, לא? אולי גם השם שבחרת מזכיר משהו בכיוון, אולי? את יודעת, טרולים היו בוחרים בשמות מהסוג הזה. וזה אולי מרגיש כאילו את קצת מעלינו, ואני מזמינה - רדי אלינו, היי עימנו. אם תרצי. חיפשתי קצת מבין הודעותייך כדי לחבר לי רצף או תמונה. לא הצלחתי מבין ההודעות הראשונות שמצאתי לראות אם סיפרת כאן עליך. פרטים מחייך. ואולי באמת לא פירטת. ראיתי שעפי"ר שאלותייך אינטלקטואליות ענייניות, כביכול. מגיחות להן, צצות, מפציעות להן פתאום. ואני, ככה אני, תמיד מחפשת את הקשר ומדוע נשאלת השאלה. מה המקור הפנימי הרגשי המניע אותה. וחייכתי שוב שראיתי את ההודעה בה צירפת את הקישור ל "let me google it for you" אני תוהה מה יקרה עם הקבוצה. הגרעין די נשאר. טוב שהראית פנייך. סוריקטה

הי, תודה על ההתייחסות ועל ההזמנה. אני אכן לא זקוקה כרגע לפורום הזה כקבוצה. השם שבחרתי, גם אם הוא נשמע סתמי או טרולי, משקף בדיוק את פעילותי כאן ברוב הזמן: קוראת [הכל] [באופן] קבוע/ה. אני מסכימה שבחירה, מעצם טבעה, איננה סתמית, ובכלל זה גם הכינוי האנונימי-למחצה שלי. זכורה לי אפילו התדיינות שלי עם אודי בנושא כינויים ומה הם משקפים. ולמבקשי הרצף והאינטגרציה: באחת מהודעותי הרחוקות התוודיתי על שנים-שלשה מהכינויים הקודמים שלי כאן. לא נראה לי שווה קריאה במיוחד, אבל מי שמעוניין לחפור, מוזמן...

הי קוראת, אני אולי כן אבחר 'לחפור' קצת בהתכתבויות העבר (במוגבלות המקום). יש סבירות גבוהה שאדבר שטויות בהיעדר מספיק פרטים ואפילו חשובים מאד, כאלה שמשנים את כיוון המבט לעתים (שזה משהו שכבר קרה לי כמה פעמים לאחרונה, ולכן אני נזהרת או חוזרת בי ממילותיי). תודה לך, בוקר אור, סוריקטה

https://www.youtube.com/watch?v=yjJcnqZqciU יקרות לא יכולתי שלא לחשוב על כולנו כאן .... לכל אחת ואחת את הבית המתאים לה , שבוע טוב

איזה כייף לראות לאט לאט שכולם חוזרים מצליחים להיכנס ...... אישית זה עושה אותי ממש ממש מאושרת תודה לכן שלא ויתרתן ומי שעוד לא הצליחה להיכנס לא לוותר , מחכים לכן כאן בואו ...

הי אביב, בבחירה, כנראה, תמיד יש איזה סיכון ואולי קל יותר כאשר באמת לוקחים מראש את האפשרות להתאכזב. ולומדים משגיאות, וגם כאן איני מחדשת. ולשבת על הגדר, יש לזה מחיר. בימים האחרונים היה לי רצף של החלטות, כנראה שגויות בדיעבד, עד שהגעתי, ולא מאוחר מידי אני מקווה, לאיזה ביצוע שהתעכב. מדובר בהצלה וטיפול בגורון חתול רחוב שחולץ מרכב והיה במצב חירום. לקח לנו (היו שותפים) להבין שצריך לשלוח אותו לאשפוז ולא לנסות לטפל בכלים ביתיים. בוקר אור, סוריקטה

אכן מסכימה איתך אבל איזה כייף שיש לנו היום את זכות הבחירה החופשית .... ואת מרגשת בהתמדה והעזרה לחתולי הרחוב .. ימים טובים 🙅

התקדמתי בעזרת טיפול- פחות מתנתקת.. כבר כמה זמן אני חווה מצוקות קשות לאחר טיפול ואני שואלת את עצמי למה להמשיך... ברור ששוחחתי עם המטפלת וגם לה אין תשובות.. נשארת עם ספקות לגבי המשך.. אני מאוד קשורה למטפלת אבל האם זו סיבה מספיק טובה לשאר בטיפול.. לא יודעת... בנתיים נשארת עם הספקות ומקווה שבהמשך יהיו לי את התשובות..

ספקות זה טוב זה אומר שעובדים שחושבים שמאפשרים לעוד קולות להישמע אבל איך זה שתמיד שקצת מתקדמים ועושים פעולות לטובתינו באים הקולות האלה נגדם. אני קוראת לקולות האלה טרולי נפש ......כאלה שבאים לבדוק עד כמה אני חזקה בדרך שלי לתקן את מה שהרסו בי אוהבת אותך תמשיכי לתת מקום לקולות הנכונים אל תפחדי מהטרולי נפש .. הם מנסים להגן עלייך בדרך שהם מכירים הם רק לא שמו לב שהתחלפו הזמנים . אוהבת חיבוקים לכולך .....

פרט כאן את שאלתך למומחה אביב יקרה מילים חכמות ומדוייקות תודה רבה אביב יקרה

כי זה נשמע לי שמשהו טוב מתהווה שם. הי ינשוף, כשהגעתי לטיפול, אני חושבת שלא ידעתי מה זה בכלל מצב לא מנותק. והמשכתי, כי, לא יודעת, אפילו אולי מבלי ממש להבין. ואת יודעת, אפילו לא ידעתי שאני מרגישה שיש קשר ביני למטפל. והנה. מקרה אחד אינו מעיד על אחר, אבל דוגמא אולי יכולה לתת קצת תקווה. את חמודה אמיתית, ואת לוקחת אחריות שזה ממש נוגע ללב שלי, שלך, סוריקטה

הי סוריקטה, את יודעת.. קראתי לפני כמה זמן איזשהו שירשור שהתחלת לגבי נורמטיביות ואיך זה שנשים (או אנשים) שעברו פגיעות או שיש להם חסכים בכל זאת מצליחים להיות נורמטיבים : להתחתן, להקים משפחה, לעבוד...עוד אז רציתי לענות לך, אבל אני עושה זאת כעת. לי יש חיים נורמטיביים: משפחה, עבודה טובה אבל מבפנים, מאוד קשה לי: הזוגיות שלי יש בה קשיים, ובעבודה פיספסתי קידום ענקי בגלל ויכוח סתמי שיזמתי עם הבוס . יש ספר שאני קוראת עכשיו שנקרא קיפודים. הוא כתוב מדהים !!!!! (אבל ממש...)ומספר על דמויות שלכאורה נראות מאוד נורמטיביות אבל במהלך הספר מתגלה המורכבות הפסיכולוגית של הנפש שלהם. אוף, סוריקטה יקרה, החיים (וגם אנחנו) מורכבים...ומבחוץ, לא תמיד ניתן לדעת..

הי מיקה, יופי של התייחסות. אי אפשר לדעת - מסכימה איתך. גם מי שישוחח איתי, מרחוק, לא ישער בנפשו. תודות על השיתוף. נגע בי מאד. שלך, סוריקטה

הי אודי, חשבתי לי שעצוב, עצוב לי, שעניין השדרוג הפתיע וחסם גם אותך, ויש להניח שעורר בך רגשות חביבים פחות, ואנחנו כאן, בנוסף, גם מפנים תוקפנות כלפיך. דרישות ממך, ואני מרגישה שאנחנו לא הוגנים וכפויי טובה, ובמקום לעזור, פחות משתפים פעולה, אולי? שבוע טוב, סוריקטה

בנות יקרות ואודי .. סגרתי את המייל שכתבתי כאן להעברת הודעות . רואה שאפשר להצליח להיכנס לפורום . מי שעדין מתקשה תעזרו בהדס , אל תוותרו על המקום שלכן היום זה בידיים שלכן לשמור על עצמכן ועל מקומכן וזאת גם הסיבה שסגרתי את המייל מכוון והיה מפורסם כאן שומרת גם על עצמי .... תודה אודי שאתה בדרך המיוחדת שלך מלמד אותי להיות נוכחת ולשמור על עצמי גם במרחב חשוף כל כך ......

אולי כן. מה שבטוח שהפורום מרגיש מנותק ולא מזמין. ובסלולור הכל בלגן אחד גדול. הרבה תוים מוזרים נכנסים אל תוך ההודעות, ולא רואים את המחברת. חבל....

לאה שמחה לראות אותך כאן ומחכה לכל אחת ואחת שתגיע ושתצליח להיכנס חבל שאת מרגישה ככה אבל הכי הכי מבינה בעולם איך השינוי והתסכול והאכזבה שמנעו כניסה השאירו בחוויה לא מזמינה ומנותקת ...חושבת שמי שכן הצליח כל הזמן המשיך להזמין ולקוות שתצליחו עדין מקווה שגם האחרות יצליחו לחזור ...כולי תקווה שההרגשה שלך תשתפר ...איתך

אודי יקר, מצטערת על ההודעה הקודמת. מקווה שאינך כועס עליי. לא התכוונתי ששלילי אחד גורם לשלילי אחר, את זה אני כבר יודעת לצערי...התכוונתי שלא מדברת על כאב חזק יותר ואז מעדיפה לדבר על שליליים אחרים.....האם זה הגיוני? כמו לכסות... וטוב שעכשיו כבר יותר מצליחים להכנס ושיהיה לך ולכלם שבוע טוב ורגוע. מיכ

(בנות לא להרוג אותי ) כל כך אוהבת את ההודעה הזו מחכה לה בכל חמישי משהו מאין סגירה , משהו בטוח ששומר עלי שמזכיר לי שאני יכולה וצריכה לשמור עלי ... אודי השבוע בעיקר אולי בגלל התמצות של הוואוו וההרגשות שהתערבלו בתוכי אם שאר רגשות ותחושות . רוצה להגיד לך תודה על היותך כל כך מרגש, קוראת אותך מרגישה איך אתה עובר בנינו מטפס אחת אחת , לא מוותר אפילו שממש מאוחר שממש אתה לחוץ בזמן ובכוחות נותן ממה שיש לך ... וגם שזה כזה קצר ולפעמים לא ברור , שלוקח אותי למקומות שלי , מפחידים וקשים עדין מורגשת הלטיפה שלך ...התחושה שהכל בסדר .. (וכשלא תודה שאתה מאפשר להגיד את זה , מלמד אותי שאפשר ) תודה לך אודי , איש יקר שבחרת לתמוך ולעזור לי במסע חיי , כל כך לא מובן מאליו .. אודי בשבילך , תודה לך באמת שבזכותך העולם נראה יפה יותר חיובי יותר ... https://www.youtube.com/watch?v=YKMHyFQf2Z4

רק להיות כאן בלי מילים https://youtu.be/kCl_yVJKsiw שתהייה שבת נפלאה טובה רכה ושלווה לכולם

הי אביב, אני הייתי מדברת על אולי שני חלקים עיקריים ועוד כמה חלקים שמושכים לכיונים נוספים במרחב. קרי, לא חצי מובהק. להיות עם הקונפליקט... שבוע טוב, של הצלחות, של הכרה בחולשה ובמגבלות והיעזרות בזולת. של הבחנה בין טוב ורע. סוריקטה

ימים שבורים מסתובבת מחפשת איפה לישון. הלכתי לחברה בסוף. תקועה פה במיטה מרגיש שזה יהיה לנצח

הי רוני יקרה, כבר חלף זמן מאז שכתבת. איך את? ואי את עכשיו? קשים הימים בהם מאבדים את האוריינטציה. אבל מצאת מקום, ומתוך הכרת העבר, יש לשער שהזה הזה לא יהיה לנצח. כבר שבוע חדש. שיבואו רגעים טובים יותר. שנזכור אותם גם. שלך, סוריקטה

הי רוני , מקווה שהגשם שטף את הכל ושהשתפר קצת ... שמחה שאת כאן עצוב ששבור , איתך

עכשיו אני not found וקודם הייתי undefined ולא בטוח שאצליח להתחבר בכלל אבל אחכה בסבלנות הי אודי ובנות יקרות, מה שלומכם?

אודי אהבתי ...שנון באמצע הלילה ...

הי שירה שירה, כל כך מקווה שבפעם הבאה כבר תצליחי לכתוב בכינוי המוכר. אבוי לכינויים המזדמנים האבודים, ה'שקופים', כביכול 'לא נראים', לא מוגדרים... חיבוק בינתיים, 💮 סוריקטה

היום לא היה לי יום טוב... בטיפול היה לי קשה ובכיתי הרבה... אני מרגישה שהדבר הזה תוקע אותי מאוד בחיים שלי, והוא חלק משמעותי ממני.. עכשיו יותר רגוע. מאחלת לכל הבנות היקרות שכאן ולאודי היקר מאוד שלא מוותר, סוףשבןע נעים וחמים❤❤

רק לחלק של הכניסה לפה, חבל שכך אודי וזה עצוב לי כל כך... מעתיקה מה שכתבתי והייתי רוצה שתגיב לזה גם. "לא שלמה, ממש לא, אפילו די שבורה ועייפה, התחלתי לספר בטיפול, כאילו מישהיא אחרת הרגשתי, לא אני..כאילו נוגע לא נוגע בי בכלל...יש הסבר לכל זה? האם החיובי בין הפגישות פתח את השלילי האמיתי שלי??????מה דעתך?????"והאם יתכן ששלילי אחר גורם לשלילי הכואב והפנימי שלי להשאר שם??יש מקרה כזה??? אתה יכול לומר משהו???? ומצאתי את עצמי בורחת לשרותים כמעט מקיאה בגלל סיטואציה שקרתה ועוררה... ובפגישה שלנו היא אמרה" שאין אצלי משהו פסיכוטי" ואמרתי שאולי זה נס שאין לי תופעות של אחרות...היא אמרה שזה כוחות שלי אבל דווקא מרגיש לי לא שפויה. שסתם עושה עניין כזה מכלום......וכל כך קשה:( חיכיתי לך...שתגיב משהו גם לרגשות...וכזה הרגשתי שרק הטכני מעניין אותך. מצטערת אם זה נשמע לא טוב אבל ככה מרגישה :( שעצוב לי....עם הרע נשארתי לבד ללא מענה.

הי מיכל, שבוע טוב, שבוע טוב, הייתי בוחרת קצת לתקן את הניסוח. לא ידעת. שיערת, אולי חלק בך ציפה, משך למקום מסוים ובדיעבד גם התרחש והגשים את עצמו. אבל רק אז בא הלינקג' הזה של 'ידעתי!'. אני סבורה שכמעט תמיד מענה יהיה חלקי, או לא מדויק בול. גם בטיפול וגם בכלל. אכזבה ועוד אכזבה. ואנחנו, אנחנו צריכים לזכור שלא על זה בלבד ייפול ויקום. היו הרבה רגעים אחרים, ותהליך. לפעמים דברים כן מצליחים כמו שאנחנו רוצים, אבל ראי איך, איך אנחנו מיטיבים לזכור את אלו שלא צלחו ולדחוק הצידה את אלו שכן. שאפילו מאד כן. לפעמים כותבות גם בנות אחרות, ואודי מעודד שיח, (מעכב תגובה או כותב מעט כדי לפנות מקום, כך נראה לי) ובסוף מה שקורה הוא שמחכים רק לתגובה ממנו, או מתייחסים כמעט בעיקר לתגובה שלו, וזה קצת עצוב לי. בהודעה ההיא שכתבת ההכרזה על הטוב הייתה בכותרת ומובהקת, והקושי הצטנע לו, ובסוף כבש את המקום. שבוע טוב, איתך, סוריקטה

אודי הי, מרגיש לי .. ? מה .. ? כלום .. ? סתם.. ? אפילו לא יודעת לומר מה... ואולי אין מרגיש .. ? כלום כזה.. ? סתם כזה...? מנסה להסתכל החוצה, רוצה להרגיש.. ו..כלום.. כאילו מחוץ למשחק החיים.. מתבוננת מבחוץ. כאילו מישהו דחף, זרק אל מחוץ לזרימת החיים.. אדישות ..? כלום ? ואולי זה נקרא ניתוק ...? ולמה זה פתאום ? ועל מה ? ולמה ? לא מוצאת סיבה.. לא יודעת למה.. אפילו מזג האוויר מחייך בחוץ.. אולי אפילו מנסה לקרוא ..? מנסה להושיט יד.. מתבוננת החוצה ואין מרגיש.. כלום.. זה נקרא מוות ..? מוות של הנפש ..? מוות של הנשמה.. ? כך, פתאום, סתם ללא סיבה.. ? על מה ..? ולמה ? כך . סתם. פתאום. ללא סיבה ידועה.. ?

הי במבי, אולי הנפש 'איבדה את ההכרה' כי משהו מאד כואב, לא תמיד יודעים... ואולי, אולי הרגשות כרגע 'רק' לא עוצמתיים, זה לא שאינם, אבל אולי חוויה באמפליטודה נמוכה יחסית פחות נחשבת לפעמים, וכאילו מתאפסת? רעיונות, סוריקטה

הי אודי וכולן, הצלחתי להתחבר הממ אני לא אוהבת את השדרוג של האתר :-( ובמשך תקופה ארוכה הרגשתי שהמקום הזה מנוכר עבורי..אני מקווה שאצליח לחזור לכאן.. מיקה

הי מיקה, הצלחת לחזור לכאן. הצלחת. תרצי לספר מה קורה? לעדכן? שיהיה סופש נעים, סוריקטה

חשבתי שכן אבל אני לא רואה הודעות ממני

איזה כייף שמיכל ורוני הצליחו...יאללה תורכם לא לוותר ,להמשיך עם הדס . ושוב אומרת אני כאן על תקן ממברנה כדי שלא תרגשנה ניתוק מוחלט ... אתם איתנו כולם גם מי שלא מצליח כרגע להכנס ... הנה עכשיו המערכת מתחילה לקבל גם אנשים חדשים .... אודי מתחילה קצת רגיעה אולי ..סימלי משהו גם אצלי הרוחות נושבות נכון היום 😀

אודייייייייייייייייייי שומע????? עבור, :) זה רק ניסיון אבל נראה לי שכן! כן! כן! לא יאמן. כמה ניסיתי. בנות אחרות, בבקשה תנסו עכשיו בתור משתמש חדש, תכתבו לעצמכן כינוי שהיה עם שינוי קטן וסיסמא חדשה וזה עובד עכשיו!!!!!!!!!!!!!!!!!! אודי, היה קשה ממש!!!!!!! במיוחד להרגיש בחוץ כל כך... התגעגעתי לפה, קינאתי,,,,חשבתי כמה טיפשה אני יכולה להיות שאני לא מצליחה ואחרות כן, אמנם הבנתי שזה בגלל שלא כתבתי מייל אמיתי, פחדתי ממש פעם אז לא רציתי שיהיה לי פה מייל שמור, מבין??... ועכשיו נכנסתי כמשתמש חדש,ומייל אמיתי שפתחתי במיוחד בשביל זה, כמה מאמצים... עדיין מיכ אבל שלוש נקודות :) יש המשך לשם שלי :) ולא שלמה, ממש לא, אפילו די שבורה ועייפה, התחלתי לספר בטיפול, כאילו מישהיא אחרת הרגשתי, לא אני..כאילו נוגע לא נוגע בי בכלל...יש הסבר לכל זה? האם החיובי בין הפגישות פתח את השלילי האמיתי שלי??????מה דעתך????? אוהבת אותך ואת המקום הזה עד כדי כך שלא ויתרתי עליו. נ.ב. סליחה שאפילו כעסתי שאולי אינך מבין כי כתבת "תעזרו בתמיכה" אחר כך נפרדת רגיל ובכלל לא ידעת שאנחנו נעזרים המון בתמיכה לשווא...אז כבר לא לשווא, מיכ

אם זה כך, גם זה טוב לבינתיים. אודי, קשה להיות מחוץ להכל פה והרגשה של סלקציה, מי שהיה לו מייל כשנרשם במתכונת הישנה הצליח לכתוב שוב כי שיחזר סיסמא ומייל, אבל מי שכמוני לא היה לו מייל אמיתי אז לא מצליח לשחזר את הסיסמא והמייל, מבין? לכן המון בנות לא כאן, כי לא ניתן לכתוב כמשתמש חדש עם מייל וסיסמא חדשים, מבין? ובטיפול, מנסה דברים חיוביים...זה קשה, השלילי הוא בהודעות אליה אם קורות במשך השבוע ולכן החליטה שמעכשיו יהיה חיובי אולי במקום לא לאפשר בכלל.... הטוב..מתחילה לספר דברים שמעולם לא ספרתי לאיש, גם לא לה אחרי כמעט 7 שנים :( חושבת על דברים הזויים שלא בטוחה אם היה/ לא היה??? היא אומרת שהיה.....אוףףףף מדהים אבל...פורקת המון בטיפול ובין הטיפולים כשקשה מנסה לכתוב חיובי. סוף כל סוף,הנה משהו חיובי, נראה לי שמצליחה לתקשר אתכם פה, לבינתיים, נמצאת ולא נמצאת :) מיכ

מדהים הגלים האלה שמנפצים לצוקים . האמת שלמדתי קצת לצוף וקצת לצלול מתחת ... הרבה בעזרתך אודי בעזרת האפשרות להנכיח את עצמי כאן. כתבת לי על המכשפות וואוו ..קצת טרף לי את הקלפים הוואוו הזה הבהיל הכניס להמון קולות .... המעניין בכל הקולות ,זה שני דברים שהפעם לא עלה בי כעס ..מרגישה שצמחתי טיפה והשני והחשוב יותר זה התחושה שאתה כועס עלי מול הכאב שהבאתי לכאן . אני יודעת ,שאין בוואוו הזה כעס עלי בכלל... והמעניין ;שתמיד אני לוקחת את זה, למקום הזה שאסור להביע כאב . שאמירת כאב פרושה כעס !!!!!!! ובכך מנציחה את המקום הזה אצלי שלא מאפשר לכאב להיות. אודי זה באמת היה וואוו וזה רק פתח ל... הפלאשבקים של הגוף הם המטורפים ביותר...מולם גם קשה לי להגיד שלא היה ושאני משקרת ... אודי שוב תודהההה על המקום והיד שמושטת תמיד .☺

אני בטוחה שאתה עושה את כל מה שאפשר כדי שהפורום יחזור לפעול כקדמותו אבל מה אתה מרגיש שהבנות לא מצליחות להכנס ? האמת היא אודי שהחוסר יכולת שלך לעזור "מרגיש" לי כנטישה. ברור שאתה ממש לא נוטש אבל אצלי המצב הזה וכל מה שקורה בפורום הוא השלכה מטורפת של אז שצעקנו לעזרה ונשארנו ללא מענה. לא יודעת למה אני כותבת אבל אולי אני רוצה לתת מקום לחלקים שבתוכי להשמיע את קולם.. עצוב וכואב כל כך...

אנשים יקרים ואהובים, מה שקורה כאן מבחינה טכנית, וגורר אחריו תגובות רגשיות עזות מזכיר לי מילים משיחותיי. שיחתונו, המטפל ואני. היה ועודנה קיימת אצלי נטייה לשמר דברים מקולקלים, כגלעד להפגעותי. הנצחה. שכולם יראו. ולקול הזה יש משקל רב. בואו נניח שמדובר בדבר מה שפעילותו והקשר הטוב עימו חשובים לנו מספיק לזמן הנוכחי. אז - אנחנו יכולים לשמר את התקלה, שככל הנראה, ניתנת לפתרון, אף אם יש לטרטר ולנדנד ולהתעקש עבורו, ולהמתין ולהמתין עד שפוקעת כמעט הסבלנות, או, למשל, אנחנו יכולים לבחור להתלבש על התקלה בדוקטורס ולפרוש, אנחנו יכולים לבחור להתלבש על מילים שחווינו כמכאיבות, נגיד, מאודי, שהוא דמות טובה בשלם, ולפרוש (וראינו שכבר היו דברים מעולם, גם פה) ולכאורה להטיל את ה'אשמה' עליהם, וכך להראות לכולם תראו מה עשו לי. ובשחזורים מול מטפלים גם מתרחשים דברים כאלה, כך אני מבינה. ואפשר לקחת אחריות (הו, כמה קשה). אולי אפשר לקחת את מה שקורה פה, במציאות האמיתית שלנו, ולהשתמש בזה כתרגיל. בטח שזה לא קל, ומאד לא קל להיפרד מהמקום הקורבני, שכולנו מכירות היטב. אין לי מושג איך קרה שהצלחתי להיכנס לכאן ועוד בין הראשונים. אולי היה לי מזל -ראו אחת מהודעותיי הקודמות. בכל אופן, מקווה שיקראו את מילותיי. ושוב אומר - הלוואי הלוואי ויכולתי לעזור טכנית לאנשים כאן, ולשבת עם כל אחת ואחת מול המחשב. לפחות בדימיון אפשר... ואני תוהה, אודי יקר, איש, אדם, ככולנו, איך אתה מרגיש. חושב. ממש. בוקר אור, סוריקטה

... ברבות השנים, ולכשגדלתי בטיפול - גם אני זוכה לשיתופים מעולמו של המטפל. תודה לך איש, אדם, שותף. נוגע ללב. סופשבוע נעים ומנוחה, מכל הלב, סוריקטה

אוהבת

חחחח זה היה מיועד לך ינשוף על התודה

היי אביב ממש שמח אותנו👭👬👫👪👭💗

נראה אם יעבוד... ☺😍

14:36 10/01/2017 | מאת מיכ נראה שאין לך מושג כלל... האם חשבת למה בנות מסוימות כותבות? לאן נעלמו השאר? מרגישה כמו אוויר, כשכתבת כרגיל ליציאת היום החופשי הרגיש לי בלב שנטשת :( כאילו אם לא כותבים אז לא קיימים :( מרגישה לא קיימת כי לא מצליחה וכאילו לך לא אכפת מזה כלל. מי שכותב הוא קיים כי ככה זה בפורום הזה..אז נמאס לי!! והדרך היחידה שאולי תענה זה דרך אביב היקרה...וגם במבי הציעה, תודה לכן. אני בקשר עם הדס, היא מנסה וזה לא פשוט כבר כמה ימים. דע לך שאי אפשר יותר. וכרגע מתכוונת להפסיק לנסות, כי הניסיונות הרבים נעשים מול המחשב, המייל ששם אני מרגישה חשופה מידיי...יש גישה לכל בני הבית להכל וזה מלחיץ אותי. מצטערת. תודה שתמיד היית לצידי, עזרת, תמכת, תודה לכן בנות נפלאות, הגיע הזמן אולי לצאת לדרך אחרת שאינה תלויה בפורום. מצטערת, מיכ.

אני כמעט הרמתי ידיים אבל לא רציתי לוותר כי המקום הזה הוא עוגן בשבילי חבל שתלכי... חבל לי ועצוב לי מאוד מאוד אני אוהבת שאת כאן כל כך מבינה אותך... את הרגשת הנטישה ועוד מלא רגשות שיושבות על כאבים של עברינו. תחושת החוסר אונים הוא קשה וגם לי לראות שאתם לא מצליחים להכנס ואני לא יודעת איך לעזור. כל כך עצוב לי וכואב לי מאוד מה שקורה פה. האמת היא שאני מלא כעס וזעם... ומאחרי כל זה כואבת... שולחת את אהבתי בנתיים

מגוחח, מלא מוגדר הפכתי ללא נמצאת. מנסה שוב...אני קוראת את מה שאביב העבירה וזה נשמע כועס עלייך...אודי, זה לא העניין, פשוט מי שיש לו מייל אמיתי ישן יכול להכנס, משתמש חדש או כמוני מי שסתם נתן מייל פקטיבי פעם לא יכול!!!!!!....ושלחתי להדס מיילים, אמרה שתטפל והתכתבנו, אבל הפסיקה, כנראה לא הצליחה... :( מנסה שוב ושוב..אולי??????? מבאס רוצה לברוח בגלל שהבנות כתבו לי נלחמת על המקום :( סליחה אודי. מיכ

גולשים יקרים - אני מבינה את התסכול והכעס על שהינכם חווים תקלות בהרשמה ובכניסה לפורומים השונים. אני זמינה תמיד לכל שאלה ובקשת עזרה. אנא כתבו לי מייל מסודר ובו פרטו את התקלה בה אתם נתקלים, הפורום אליו אתם מנסים להתחבר, ואת המייל שאיתו רשומים במערכת. המייל שלי הוא [email protected] אני עושה ואעשה כמיטב יכולתי לעזור לכולם ולהחזיר את הפורומים לקדמותם, אל תהססו לפנות בכל בעיה. המשך יום טוב, הדס - צוות התמיכה הטכנית דוקטורס

'ג

מקווה שתראי, אם לא אולי אשלח לך גם למייל. למה דרך הפלאפון לא ניתן לראות את שם הכותבת? מלבד את השם של אודי, מנהל הפורום, לא רואים... בגרסה הקודמת כן ראו. וגם מה עניין 20 התווים בכותרת? הפתרון שמתאנו כאן הוא לעשות רווח ואז כאילו כתבת. יש אפשרות לקבל תגובות למייל, פעם זה היה עובד, זה כבר הפסיק לפני מספר חודשים (עוד לפני ההתחדשות). אשמח אם תוכלו לסדר זאת. תודה רבה(:

תמסרי שם ד"ש. כנראה שזהו. לא מצליחה. גם לא עם העזרה הטכנית. עצוב.

אני פה. לא יאומן.

כל הכבוד לך, רוני, ולכל מי שתמך והיה לצדך. סוריקטה

הי רוני ברוכה השווה (: שמחה לראות שהסתדרת

למרות שכתבתי לי לינשוף רציתי גם שאתה תגיב ועצוב לי..

אודי תודה על המקום שמאפשר לי להאחז ברגעים קשים הפעם זה היה ממש קשה ונראה לי שזה רק קצה של קרחון תיבת פנדורה תודה לך איש יקר וחופש נעים

אביב וסוריקטה, תסבירו לי גם (:

חנה אישית אני מהפלאפון אבל סוריקטה אשת המחשבים שלנו השאירה הסבר למטה בשרשור שלה על איך עושים מהמחשב לפחות שנהנה מהשדרוג 😀

תודה אביב יקרה. הגבתי לך למעלה, מעניין אם הצלחתי

הי חנה אהובה, בסלולר, בדגם שיש אצלי, מופיע כחלק מתצוגת המקלדת המופיעה בזמן הכתיבה, כפתור שעליו מצוירת דמות של סמיילי. ליד מקש הרווח, למטה. נוגעים בו, ואז המקשים הופכים להיות סמיילים ואפשר לבחור. חזרה לכתיבת טקסט - לחיצה על כפתור 'אבג' / abc. במחשב, מסובך מעט יותר, או שישנה דרך שעדיין איני מכירה להצגת מקלדת של רגשונים. בכל אופן, רשמתי כאן קישור: http://emojipedia.org/ כאן ניתן למצוא גופנים ציוריים, להעתיק ולהדביק אותם להודעה במחשב. בהצלחה ☺️️ סוריקטה

הי מתוקה נראה אם עובד ❤️ תודה (:

בור שחור גוף כואב נפש משותקת גוףמשותק נפש כואבת אודי מצוקה נוראית אפשר יד להחזיק אנחנו פוחדים כל כך סליחה אודי ....

מכירה את המקום הזה היטב מושיטה לך יד לאחז וחיבוק לכולך.. יודעת שקשה.. איתך, אוהבת

...חיבוק ענק חזרה

הי אביב, לפעמים נשארים בתוך המקום הנורא כואב, ונדמה שאין מוצא, ופחות זוכרים שזהו גל. המילה גל - מילה שאת משתמשת בה, נכון? איך את עכשיו? בכל אופן, יש משהו במציאות שאת יכולה לצאת אליו שיכול מתוך ניסיונך לסייע בהקטנת עוצמת הגל, משכו? לפגוש תינוק רך שרך נולד, אישה שילדה, גור כלבים חתולים פרוותי, ללכת לים, למדבר, כאפשר בכלל. מגע עם המציאות, עד כמה שנדמה ההיפך בעתות מסוימות, יכול להוציא ממעגל החרדות (דיסוציאציות, פרגמנטציות, דראליזציות דפרסונליזציות, שיהיו גם כמה מילים מפוצצות.. חח) ולפוצץ בועה שחורה. אולי... שלך, סוריקטה

תודה יקרה חלק מהפעולות להקטנת הגל היה לכתוב כאן ... כן זה גלים...וזה היה עכור במיוחד שהתערבב לצערי עם מציאות די דומה של הטרדה במציאות ... הזוי ההקבלה שאפו לי על תגובה שונה . ובכל זאת משאיר טעם רע של עולם כמנהגו נוהג ...והמון מחשבות . תודה על היותך ...קראתי אותך גם למעלה אגיב כשאוכל ..חיבוק

תודה על המילים המרגיעות ומבינות. זה המון!!💗

הי נשוף יקרה, בשבילך 💗 סוריקטה

https://www.youtube.com/watch?v=FYkohjW26b0 התלכלך לי עוד דף חדש ...ועוד אחד ....ועוד אחד

הי אביב, רעלים תמיד יש... באסה.... יש משהו סמלי שאת יכולה לעשות (ניקיון שהוא, אולי, העפת זבל לפח, אף אם חיצוני, על פני השטח), שיכול להתפרש פנימה כמשהו מפריד? (זכור לי שתיארתי רגשות כאלו, כמו זפת שדבקה לגוף בעומק ובלתי ניתנת להפרדה, אבל, כנראה שכן ניתן למדר). איתך, 💓 סוריקטה

בעקבות כל מה שקורה בפורום לאחרונה.. אני כותבת לינשוף שפוחדת ועם חרדות.. ינשוף יקרה אני רואה אותך... אני רואה את כולכם אני יודעת שממש קשה עכשיו שלא רואים אותך... ושמרגיש שמתעלמים שום דבר רע לא קורה עכשיו זה לא כמו אז שהתעלמו ופגעו היום את במקום בטוח.. מקום שאף אחד לא יפגע בך יותר מה שקורה בפורום מעורר את כל הפחדים וחרדות... תנסי להפריד בין אז לבין עכשיו אני יודעת שקשה... אני רואה ואני לא אתעלם ממך.. אני כאן... מחזיקה לכם את היד.. מרגיעה... הכל בטוח... הכל שקט... אני לא נוטשת... מחזיקה אתכם ביחד.. אתכם כל הזמן... הכל בסדר.. אפשר להרגע... מינשוף (הבוגרת).

הי ינשוף יקרה, כתבת מרגש כל-כך. המקום, היכן שאת, כולו שלך. ❤ סוריקטה

אוהבת גאה בך על נכונות לקבל אותך ולהיות שם עבורך חיבוק ענק

אודי בבקשה שוב מרגישים שמתעלמים נכון שכתבתי שאני לא אתעלם אבל רציתי גם שתגיד שאתה לא מתעלם עכשיו מחכים עוד ימים עד שתגיב להודעה שלי ועצוב לי וכואב לנו

בנתיים ראיתי שלא ניתן להכנס בתור משתמש חדש. מניחה שיש כאן כאלה שלא זוכרים מייל וססמא כי בזמנו הם פתחו אחד לצורך הרישום בלבד . או שניכנסו דרך הפלא ללא מייל ... אני עדין מוכנה להעביר הודעות ,אתם חלק מהקבוצה (שוב למי שהיה משתמש פעיל ) אם אתם חוששים להעביר דרכי פתחו מייל ייעודי ותעבירו אלי (הכי מבינה את החשש להזדהות גם מולי במייל שלכן זה בסדר ולגיטימי . גם אני פתחתי אחד ייעודי לכך) אל תוותרו על היחד . יודעת שהקושי הזה הדלת החסומה הזו הנסיונות האין סופיים משליכים למקומות קשים של לא ראו אפילו שביקשנו עזרה בהמון דרכים. בבקשה תרשו לעצמכן להעזר בי יודעת שדרוש גם לזה כוחות ואומץ ..אל תוותרו על המקום הזה....מאמינה שבסוף גם הנישה הזו תסתדר אומרת שוב מעבירה הודעות רק ממי שהיה כאן פעיל בשנתיים האחרונות שאני כאן .מצטערת על כל מי שנכנס לרק שאלה כרגע זה מה שאני מסוגלת לעשות. בנות בבקשה אני גם קצת הרבה אנוכית רוצה לדעת שאתן בסדר.. ולא מזכירה שמות כולם חשובים .... המייל שלי הייעודי לכך [email protected] מחבקת ושולחת כוחות

ואתמול דיברתי עם הדס ..בנות בבקשה דברו איתה גם בנוגע להרשמה מחדש . יש לה פתרונות גם לזה ....

לכולכם.. מאחלת לכם כייף ונעימות בלב.. רוצה לשתף אתכם.. פיסלנו תוך התבוננות במודליסטית. לאחר מס' שעורים כש"סיימנו" (השתגעתי מהמהירות.. מה בוער למה כל כך מהרת תאפשרו נשימה,התבוננות, אל תלחיץ נו..נו כאילו אין זמן.. ) ובאמת לא היה זמן כי המודליסטית סיימה.. אבל מה שאני רוצה לשתף אתכם זה באמירה שלו אלינו: כשאתם מפסלים שלא את עצמכם אלא מישהו אחר, אתם צריכים להצניע את עצמכם עד כמה שאתם יכולים.. כאילו אתם לא קיימים אלא רק המישהו שאתם מפסלים.. תנסו לצאת מעולמכם ולראות את האחר במציאות ממש, וכך תפסלו אותו. מכיוון שאין אפשרות לפסל לגמרי "נקי" מחוץ לעצמנו, יהיה משהו שיהיה מתוככם , וזו האומנות.." מעניין.. לקחתי את דבריו בכל הרצינות וזו נשמעת לי בכלל חכמת חיים.. חשבתי בהמשך לדבריו על אימא צביה .. ממש בהתחלה עוד הרבה לפני שהתחלתי להגיע לאימא צביה, כשרק שמעתי את שמה והתחלתי לברר עליה, מה שאמרו לי זה "שהיא כלי נקי" ומעניין מה שהפסל אמר נשמע לי חופף לזה.. כשאתה בא לפסל מישהו אחר, להיות עם מישהו אחר מעמדה טיפולית,תנסה לצמצם את עצמך למינימום.. תהיה באמת עם האחר.. כיוון שבמאת האחוזים זה בלתי אפשרי,המעט שאתה כן מביא את עצמך ,הצימצום ומה שכן יוצא ממך - זו האומנות.. מעניין גם אתה אודי עולה במחשבתי עכשיו.. גם המון מתגובותיך אלי מרגיש שמאוד מאוד מתכווננות אלי ומרגיש לי שאתה ממש מכיר אותי וגם תגובתך לרוני ממש ממש חיממה לי את הלב.. העובדה שבחרת להוסיף את תגובתך על תגובת הדס מהצוות הטכני של דוקטורס, כולל התוכן שכתבת לרוני.. הרגיש לי שאתה ממש ממש מכיר את רוני וכותב לה מתוך התכווננות מלאה... אז זהו לעכשיו.. ושוב.. כולכן, כל מי שסוריקטה ציינה בהודעותיה וגם אלו שהיא לא ציינה.. תשלחו מייל להדס מצוות דוקטורס ( המייל כתוב פה באיזשהו מקום בדף זה) אל תחששו.. היא מאוד מאוד מכבדת והולכת צעד צעד ,לאט מתוך סבלנות מרובה ותחושת נעימות.. אל תרימו ידיים... בבקשה.. אל תוותרו.. שלכם, במבי.

במבי את יודעת המקומות שאתה הכי פוגש את עצמך זה כשאתה כלי נקי לשני . כשאנחנו לא עסוקים בעצמיינו אנחנו יכולים באמת באמת לראות את עצמיינו . אהבתי מאוד את האמירה שלו הזו... וכל כך שמחה שאת כאן

הי במבי, וואו כמה שאת לומדת דרך הקורס הזה. ונראה לי, לפחות לגבי עצמי, שהייתי צריכה לעבור שנים של פסיכואנליזה כדי להצליח להתבונן באופן ייחודי. מניחה שכל מה שלא היו אומרים לי על המטפל לפני הטיפול לא היה מצליח להיות מובן על ידי באופן ישר, יחסית, ושאינו מעוות. ובכל אופן, לא היו לי כל כלים אפילו לברר. את זה עשו בשבילי. עד הסוף. קבעו עבורי (לבקשתי ובהסכמתי) ולקחו אותי פיזית אליו. בא לי לבכות. והיום פתאום הרגשתי שוב שאני מרימה ידיים מול הפורום (בגלל הבעיות הטכניות המעצבנות). תודה במבי, תודה לכולם שעוזרים לי לחבר אותי קצת. 🐦 סוריקטה

אתם יודעים, אני מרגישה, ואולי אני טועה, רואה עקום, ובכל אופן, אני מרגישה שזו פעם ראשונה ראשונה מאז שהפורומים של דוקטורס קיימים (וותיקה ומכירה אותם כמעט מעת היווסדם, למרות שלא כתבתי בהתחלה), שסגרו המון פינות ואין פרצות. כוונתי לרמה העממית. שלנו. המשתתפים התמימים. בשביל האקרים אני מניחה שאחרת. אני ידעתי על המון מקומות פרוצים. לא רשמתי כאן, כדי לא לתת כל מיני רעיונות זדוניים, ולא ארשום, כדי לא להבהיל בתיאור של מה היה פרוץ. כנראה שגם בשל כך, הסדר המחודש והמוגן, אולי, לנו עצמנו היה פשוט פחות להיכנס. בואו נדבר על הגנות והמחיר שאנו משלמים. וגם, חשבתי גם על עניין הפיצול. תהיתי בעבר מול המטפל כיצד זה שבנות שיש להן היסטוריה נוראית הצליחו להקים משפחות, למשל, זוגיות, יחסים, ללמוד, לעבוד, חברים ועוד ועוד (ואני יודעת שהפער מכאיב באופן בלתי נישא). השיב לי אז המטפל שכנראה אצל אנשים מסוימים הפיצול הוא חד, ואני 'אכלתי אותה' ואצלי זה כנראה קצת שונה ולכן כל תחומי החיים נחבלו ולא תפקדתי בשום מקום בערך בארבעים שנותיי הראשונות. וגם אחר כך, ממש מעט יחסית. אז אולי אני באמת במקום שפחות מבין. ואולי איני זוכרת נכון, ואולי היום היו נאמרות לי מילים שונות. אבל בבקשה, אל תתקיפו את זה. בבקשה. די. אז כן, יש לי 'פריבילגיות' של אדם מאד בודד. שבוע טוב שיהיה, סוריקטה

את יודעת גם אני חשבתי הרבה כשכתבתי לך על שני הערוצים והמחיר. אצל כל אחת זה שונה. לא יודעת איך מרגישה כלפי זה באמת ..אבל אבא שלי כן כן זה שפגע בי לימד אותי המון כוחות לימד אותיהמון חכמה. הוא היה אדם חכם חברותי עם כישורים וכריזמה מטורפים ככה שבמידה מסויימת הוא נתן גם הרבה טוב . יותר מזה הפיצול אכן עבד לטובתי מכוון והוא מגיל קטן אז תמיד היה לי אותי . ...וברוב חכמתי יצרתי לי גם דמות אמהית שמצליחה להרגיע לאסוף לחבק בקיצור אמא מטיבה ...וככה התנהלו חיי . האמת שזה היה כל כך מנותק שחייתי ללא זכרונות רעים הכל היה טוב ונעים ... אבל סוריקטה אני גם אדם בודד ואולי אפילו מאוד מאוד ...כן יש זוגיות כן יש ילדים אבל אף אחד לא באמת מכיר אותי אף אחד לא באמת יודע מי אני ...זוכרת את אורי שנכנס לכאן והיה מופתע עד כמה הוא לא באמת הכיר אותה...ככה אני עם יד מושטת קדימה שומרת על כל העולם הפנימי . ואללי ממש לא יודעת מה הערוץ הטוב יותר שנהם יקירתי פגום עד מאוד מאוד .. כואב ועצוב. אנחנו שורדות את החיים אנחנו לא באמת באמת חיות ... הי ושמחה שאת כותבת את כאבך ומחשבותייך חיבוק ענק ענק.....

את יודעת סורקיטה זה בדיוק העניין הגנות ומחירים. אישית נישאתי כדי להגן על עצמי מעצמי .. כדי לא ליפול למקום שאבא ייעד אותי . נישאתי בגיל מאוד מאוד צעיר זוגיות שהיה (ועדין ) 9בא כל מה שצריך מלעצור אותי ...סוג של כלא בראיית חלקים מסויימים. היום ברור לי שהצלתי את עצמי מחיים של זנות ורחוב ... וכל חיי שומרת על קשר אוהב חם עם משפחתי עם מי שפגע בי הגנות של נורמליות לא מודעת בכלל לעיוות ...וגם היום שמודעת מחבקת את אימי מרגישה איך כל תא בגופה מבקש להדוף את החיבוק ...מודה לה שעושה מאמץ גדול ולא הודפת סוג של תיקון עם טעם חמוץ . וכותבת לך ומרגישה איך העיניים ממצמצות רגע לפני ניתוק ...הגנות☺😍 ומחשבים.....לא מבינה בהם בכלל.... 🙅🙅🙅🙅🙅

הי אביב וגם לכל הבנות שקוראות, עם סיפורים כאלה גם אני חושבת שכולנו במקום מאד בודד. אבל יש מטפלים שקצת יודעים, עדים. השיר המתבקש להתנגן בראש: "לא טוב היות האדם לבדו, אבל הוא לבדו בין כה וכה" ♫ מסתבר, אביב, שידעת להיות חכמה וידעת לראות היכן את חזקה. מפעים. מחירים, כן... לכל המעוניין - אפשר לרשום רגשונים גם דרך המחשב. נכנסים לאתר הבא: http://emojipedia.org/ בוחרים את הרגשון שרוצים ולוחצים copy . הוא עובר ללוח ואז מדביקים. אני חברה של משחקים. הבנתי שאומרים שאחד מהמאפיינים של אנשים עם פסיכוזות הוא שאינם אוהבים לשחק. סוג של נחמה? המשחקים - ידידיי. הבה נשחקה 🌍🏠☉⚽🏓🐑🐳 עוד נדבר, סוריקטה

סוריקיטה יקרה אני מתקשה להבין אותך ואולי זה בגלל שעברית הוא לא שפת אם שלי או בגלל סיבות אחרות. בכל מקרה מרגישה המון כאב במה שכתבת. לגבי הפיצול כמה שהבנתי, ההרס הוא עצום.. אני כן הצלחתי להקים משפחה וגם להרוס אותה, כן למדתי ופטרו אותי מספר פעמים מהעבודה... כותבת את זה כדי שתדעי שלא תמיד מה שנראה "נורמטיבי" מבחוץ בהכרח כך... בכל מקרה סוריקטה יקרה.. אני כמוך לא רוצה שישפטו אותי.. וגם מנסה לא לשפוט את עצמי(עוד יותר קשה) מקווה שחלק ממה שכתבתי קשורה למה שכתבת ואם לא תתעלמי איתך.. שמחה שאת כאן, ינשוף

ינשוף יקרה, תודה רבה מאד על השיתוף והרחבת התמונה. קשה מאד... כואב מאד... לא הוגן... יכולה להבין שהכתיבה שלי לעתים מורכבת מידי, עמוסה מידי, ארוכה ולכן לא מובנת או פחות ניתנת לעיכול. וחוצמזה יש את אודי. אלוף התמצות. שלך, סוריקטה

ואיזה מחיר אנחנו משלמים כדי לנסות לשמור על זהותנו, ואיזה מחיר אנחנו משלמים כדי לדעת מי אנחנו. 😢 מחשבות אחרי לילה של חלומות מסוג חרדות הערבוב (היעדר פרטיות, דברים טובים שנשברים והופכים להיות מטנפים, וביובים מוצפים באופן חונק ומטביע) מדוע עכשיו (בחודשים האחרונים) אני תוהה. מדוע... סוריקטה

יקרה נושא כואב ומעורר פלצות ומפלצות.... גם אצלי זה עורר את כל המערכת...עצוב בעיקר להבין מי אנחנו...אתך חיבוק ואת יודעת זה שחלק אחד שלי כאילו לא נפגע זה בדיוק המקום שאני לא מאמינה שבאמת נפגעתי מאבא (את האחרים תמיד זכרתי ) בטוחה שממציאה לתשומת לב או טרוף אחר... עצוב

... ובנוסף לכל, כנראה שצריך גם לפעמים קצת מזל 👐 סוריקטה

לכולכן.. ראשית, בבקשה, לא להרים ידיים, לא להתייאש ... שנית, אתמול הדס מצוות תמיכה בדוקטורס שלחה כתובת מייל לעזרה. בבקשה תכתבו לה, הדס עוברת איתך שלב שלב ומגיעה לטעות שלא איפשרה את הכניסה. אז.. כל מי שעדיין לא הצליחה להיכנס, בבקשה תיעזרו בה. אגב, הדס שלחה לי עכשיו מייל ובו הציעה לי לשלוח אתכן אליה (כל מי שעדיין נתקלת בקשיים הטכניים. וואוו... מרגישה שמתחילה אולי לשחרר את כל השרירים שנתפסו לי ... שלכן, במבי.

הי במבי, את יודעת, כל הזמן הזה החזקתי תקווה שתצליחו. ממש ממש האמנתי, אבל חשבתי שאולי לכן פחות אהבו את התגובות שלי (?) כן ראיתי את הקושי. והסבל. ועוד איך. וכן יכולה להבין איך ניתן להיכנס למקומות רגשיים מאד קדומים ובעוצמה, אבל גם זכרתי שאנחנו אנשים מבוגרים ויש איזו דרך מאחורינו. נכון? נטע, הילה, עפרה, מימה, aya, גלי, לאה, שירה, סנופקין, סיגלללל, גולם, מיקה, קרןאור, רחל רחל, רוני וחנה שנראה היה שהצליחו (ופליז סליחה אני מסתכנת בפירוט שמות, כי יש מצב ששכחתי לרשום אנשים יקרים לי מאד) וכמו-כן, וותיקות יותר שאני עוד זוכרת, אך זמן רב לא ראיתי שהשתתפו כאן. נשמח לראות שגם אתן הצלחתן. ואביב לימדה אותי איך עושים סמיילים (תודה), אז שיהיה בכיף 😚😍❤ 🎹🎶 סוריקטה

הי גם מיכל, ראה ראיתי את הקושי שנכתב בשמך והובא על ידי אביב, את מאד נוכחת כאן. ממש אשמח לראות שאת מצליחה לעבור את הסיבוך הטכני. וממש מרגיע שיש כאן אדם (בחורה נחמדה וטובה, האמת) וכתובת לפנות אליה. וגם - הייתי מוסיפה, ואני כותבת זאת בעץ של במבי וגם עבורך, כי לעתים שתיכן מספרות שסביבתכן לא שיבחה את הישיגכם האינטלקטואליים. ייתכן שההטמטמות הזאת לכאורה היא סוג של הגנה. ואני חושבת שבשיחות מול הצוות המסייע כאן כולנו, או רובנו, מתנהגים כגדולים ולא כמו תינוקות חסרי ישע. שלכן, סוריקטה

כותבת והאצבעות רועדות... זה יגיע אליכם ? לא יגיע? שוב לא ישלח? לא מסוגלת יותר להרגיש את האכזבה,התיסכול,תחושת הדחייה.. כאילו מענישים אותי ומוציאים אותי מהכיתה... וואוו.. ואם זה כן יישלח אז אני רוצה לברך אתכם בשבת טובה ולומר לכם שההרגשה היתה איומה... זו אני במבי...

תודה על הרעיון.☺ אני פה,מיואשת כבר מלהיכנס לפורום. ד"ש לכולם.

שלום רוני וכולם, אשמח לעזור לכם להיכנס לפורום. בבקשה כתבו לי במייל או הגיבו לשרשור זה באילו קשיים אתם\ן נתקלים ואסייע כמיטב יכולתי. [email protected] תודה, הדס - תמיכה טכנית צוות דוקטורס.

תודה תודה תודה על היותך ועל המאמצים שאתה משקיע לייצב את המקום הזה

אחרי עשרות נסיונות להכנס וגם עשות פעמים יחד עם תמיכה טכנית כולי מלאה בחרדות נוראיות רוצים כל כך להיות כאן רוצים לשמוע מילים מרגיעות

הי ינשוף, אש על ההצלחה. יופי לראות אותך בדמותך כותבת בעצמך. כן ירבו. שלך, סוריקטה

ינשופי אהובה שלי ....את בפנים עכשיו נחכה שגם האחרות יצליחו ...חיבוק ענק ויופי שלא ויתרת יודעת כמה זה היה קשה ...

אודי אין לי כוח יותר אין לי כוח עשרות נסיונות להתחבר כאן עשרות מיילים לשרות טכני של דוקטורס אני עם חרדות נוראיות והבלאגן הזה מעצים את הכל קשה לי... החוסר יכולת להתחבר כאן משקפת את החוסר יכולת להתחבר גם בפנים רוצה שקט בראש.. שקט בנשמה, שקט שקט שקט

תנו אות חיים שנדע שעדין אתן כאן ...זה מרגיש כל כך לבד ...

הי אביב יקרה אני דווקא הצלחתי להיכנס בשם שלי (: תודה מותק בטח רק תראי בראשון אז שיהיה שבוע טוב!

שלום לכל גולשי הפורום! אתר דוקטורס נמצא בימים אלו בתהליך שדרוג מערכת הפורומים. במידה ונתקלתם בבעיות הרשמה או כניסה למערכת או מתנצלים על אי הנעימות וברצוננו לעזור לכם. אנא פרטו בשרשור זה מהן התקלות בהן נתקלתם או שלחו מייל ל[email protected]. תודה על שיתוף הפעולה! צוות אתר דוקטורס

קודם כל תודה שניכנסתם לכאן ותודה על המייל .. ובהצלחה בשדרוג. אישית הצלחתי להכנס מידי פעם יש הודעה של שגיאה במשלוח הודעות אבל מצאתי שלוחצים מספר פעמים זה נשלח . אין דרך להכניס משתמשים חדשים . כלומר מי שכתב עם מייל שהוא לא בשימוש ושכח אותו ורוצה להכנס שוב לא יכול בשום דרך דבר נוסף שניתקלתי בו עבור חברה . זה שהסיסמא שמאפסים במייל שנרשמו איתו ...עדין כותב לך משתמש לא ידוע . ניסינו מליוני סיסמאות במספרים באנגלית בסימנים ותמיד אותה תוצאה ..משתמש לא מוכר .

שלום אביב - תודה על הודעתך. 1. אני אשמח שתשלחי אלינו מייל בפעם הבאה שתתקלי בהודעת שגיאה בעת משלוח הודעה חדשה. 2. אשמח לקבל פרטים על המייל של החברה שלך (אפילו בפרטי) על מנת שאוכל לפתור לה את הבעיה. המשך לילה טוב וגלישה מהנה! צוות אתר דוקטורס

בקשר להודעת שגיאה אעשה זאת בשמחה והעברתי לבנות שיכולתי את המייל שכתבתם כאן ...בתקווה שתסדרו את הבעיה ומה עושים אם רישום חדש למי שאין מייל קודם ? המערכת רושמת לא מזוהה ולא נותנת לשלוח לאחר רישום .

שלום לצוות ותודה חמה על הנכונות לסיוע, איני מקבלת התראות במייל לתגובות להודעותיי בפורום זה כבר זמן ממושך, והייתי רוצה לבדוק אם ניתן איכשהו לסדר זאת. בתודה מראש, סוריקטה

היי סוריקטה, תודה על הודעתך. קיבלתי את פנייתך וטיפלתי בה. אנא בדקי שוב בבקשה. תודה, צוות אתר דוקטורס

שלום שוב, לצערי, כנראה שעדיין לא עובד מול הפורום הזה... לא קיבלתי התראה למייל... בתודה, סוריקטה

עצוב לי כל כך אודי .... אני כאן כל כך הרבה עסוקה בטכני ובקושי של הקבוצה . יודעת שזה כבד עלי ובכל זאת לא יכולה לעמוד מהצד ולא להושיט יד לעזרה . כמו לעמוד על סיפון אנייה ולראות אנשים טובעים מבקשים מפלט והגנה ולא להושיט מצוף...ברור ששומרת על עצמי ולא אקפוץ למים ללא חגורת הצלה ובכל זאת זה כל כך מעייף נפשית ההתעסקות עם הפורום... ואני זקוקה לפורום מאוד כרגע... באותו יום שנסגרה כאן הדלת הוא השתחרר...באותו יום גם התומכת הנפלאה שלי עזבה ויותר אין לי תמיכה כשאני יוצאת מהשעור הזה .. והשעור הזה כל כך מטלטל לא בטוח שלא מתחתי את החבל קצת יותר מידי זה העיר חלקים כואבים מאוד דכאוניים חלקים שכל הזכרון שלהם זה ..... והמטפלת עשתה איזה שינוי בעצמה ו...כל הפגישה הם לא הפסיקו לבכות שהיא נעלמה וזאת לא היא ..אודי עייפתי באמת עייפתי מלהיות אני ... די זה יגמר פעם . אודי זקוקה למילים רכות שייתנו לי כוח ....תודה שאתה כאן

הי יקרה, גם אותי העניין הזה מטריד ברמה שממש מסיחה לעצים אותי ממעשי היומיום. אבל לגמרי הלכתי לישון בלילה והפרדתי. כן, כדי לשמור על עצמי. מנסה לומר לעצמי, שתפקיד הסיוע בידי אנשי ההצלה (התמיכה של דוקטורס) ולי אין כלים. עצובים המקומות אליהם נכנסנו. דמיינתי לי פקק תנועה של כלי רכב. מכוניות. אולי גם קטנועים ואופניים, ובו דווקא שתינו הצלחנו לעבור כי אנו הולכות רגל. גם לי עצוב לי מאד מאד על הפגיעה של אנשים פה. מאד. ואני גם כועסת. אבל אני רואה שמאד מנסים לעזור במערכת וזה מחמם את הלב, מרגיע ומשקיט. לפי שעה. אני אתכם, סוריקטה

סוריקטה ..האמת ובכנות זה לא הפורום שמטלטל גם אני ישנתי בלילה ,וכן עכשיו שיש למי לפנות מקווה שכולם יסתדרו מולם ..זה בדיוק ואפילו יותר המקום הזה שבמבי דיברה עליו. קשה לי באמת להיות אני עייפתי. כל דבר טריגרי הכל מפצל ומטלטל..המטפלת שינתה משהו קטן שעה שלמה הם (הקטנים) בוכים ואומרים לה שזה לא היא ...וזאת רק דוגמא אחת מיני רבות ואני יושבת שם שומעת את עצמי בקול של ילדה בוכה על שטות כזאת .. נותנת להם מקום נותנת מקום לתסכול שלי מול הטרוף שלי עצמי . ומצד שני יש תפקוד עבודה בית לימודים הכל בקונטרול בשליטה מלחמה פנימית אין סופית ...עייפתי באמת ואני שמחה שאת שומרת עלייך שבת טובה ...

הי שוב, רק לומר סליחה שנכנסתי למקום ההוא, לא ידעתי בכלל שאני שם, הטלפון הקפיץ אותי ללא ידיעתי, וההודעה נשלחה בטעות. איני קוראת, מחטטת או חופרת במקום שהוא החלקה שלך. אני ממש מצטערת שזה קרה. אשתדל גם להיות כאן פחות. ומסתבר שבאמת לא ידעתי איך לעזור כאן. סוריקטה

את השתגעת ...את רצוייה כל כך גם שם חלקת אלוהים קטנה הרחק מעיני טרול ים וכאלה ....לא מפנייך . בבקשה יקרה שלא תעיזי להיות כאן פחות ...ואף אחד לא באמת יכול לעזור לבנות רק צוות דוקטורס.