הסיפור שלי

שלום אני בת 33 לפני 3 שנים חליתי בלופוס SLE עם מעורבות כלייתית, לפיכך נאלצתי לעבור טיפולים כימוטרפיים וכן לקחתי כדורי פרדניזון במינון של 60 מ"ג כ-שנתיים. עליתי במשקל כ-20 ק"ג, וכן קושינג. מצבי היום: רמיסיה של הלופוס, חזרתי למשקלי הרגיל. אבל.... כתוצאה מהכדורים נגדם לי AVN בכל מפרקי הרגליים , ברכיים וירכיים- בשני הצדדים. (אצטרך לעבור ניתוח החלפה של המפרק) מדוע רופאים שמנוסים ויודעים שדבר כזה עלול לקרות לא נותנים כדורים חלופיים לפרדניזון ומתעקשים לתת את הפרדניזון .אנו החולים כל כך נלחצים מהמצב ולא חושבים על הנזק שעלול להגרם לאחר הטיפול. כמו כן היום אני ללא מחזור חודשי מזה כ-3 שנים סמוך מאוד לתחילת הטיפול. יש לי גלי חום והזעה בלילה- אני לא מטופלת בשום כדורים כיום. (יש לרופא חשש לתת לי טיפול הורמונלי חלופי בגלל הרקע של המחלה) האם בכל זאת עלי לקחת משהו? אשמח לשמוע דעתך על הנושא? תודה מראש

למישהי שלום רב, צר לי על הסבל הרב שעברת, אך יחד עם זאת הטיפול גרם לרמיסיה ובכך ניתן להתנחם על אף הסיבוכים הקשים שתארת. הטיפול בפרדניזון ניתן מתוך מודעות לחסרונותיו במצבים של היעדר פיתרון טיפולי אחר. ניתן להקל על גלי החום על ידי טיפול בתרופות נוגדות דיכאון כגון פרוזק או סרוקסט, שהוכחו כיעילות בטיפול בתופעות גיל המעבר. האם אובחנה סיבת האל וסת אצלך? האם בצעת בדיקת צפיפות עצם? האם נבדקה רמת ויטמין D בדמך? בברכה ד"ר צופיה איש-שלום

תודה על תשובתך סיבת האל וסת היא כתוצאה מטיפולי הכימוטרפיה שעברתי. לא ביצעתי בדיקת צפיפות עצם ובדיקת ויטמין D. מה בודקים בבדיקה זו? (ויטמין D)? תודה