מטילה ספק ביכולת הניבוי לעניין שברים.

הייתי רק בת 48 כאשר נבדקתי לראשונה בבדיקת צפיפות העצם, בתשובה נשלח אליי מכתב חמור המסביר לי שהנני בסיכון של למעלה מ- 35% לשברים. לא הבנתי על מה הרופאים מתלוננים, הרגשתי מצוין, הייתי מורה בלט, ולא התייחסתי בכובד ראש לסיכון שמרחף מעלי. היום גילי 68, הואיל והחלפתי קופת חולים בגלל מעבר מגורים, הדבר הראשון שביקשה רופאת המשפחה החדשה שלי, בדיקות דם וצפיפות עצם. בדיקות הדם תקינות לחלוטין על אף שאני לא לוקחת תרופות כלשהן, (אין לי שומנים בדם וגם לא כולסטרול, וגם לא סוכר, סתם ככה הכל תקין) אבל בדיקת צפיפות העצם הזעיקה את הרופאה והיא התקשרה להגיד לי שעלי שעלי לקבל טיפולים הורמונליים בגלל אוסטרופורוזיס קשה. אציין שאני זקופה ומרגישה בריאה וחזקה, אף פעם בחיי לא חוויתי כאבי גב או רגליים. גובהי בגיל 20 כאשר התגייסתי לצהל היה 160, אבל היום לאחר 42 שנים גובהי 159, אני לא רופא אבל מניחה שסנטימטר יחיד איננו קטסטרופה,אין לי בעיות בסחוסים ואו בברכיים. אני נורא פוחדת מטיפולים שאינם טבעיים, אני מוכנה לבלוע כדור סידן כל יום, אבל ניראה לי שלא יצליחו לגרור אותי למחלה סופנית, כל עת שאני מרגישה בריאה. אז איפה השברים שניבאו לי מלפני 20 שנים?

אחרי 48 שנים ולא 42 טעיתי בהקלדה/ ארשה לעצמי להוסיף שאכן אני טבעונית, מימיי לא אכלתי מן החי, גם לא ביצים ומעט מאוד מוצרי חלב, בדרך כלל אינני ניזונה מוצרי חלב. משלי נמוך מאוד 45 ק"ג, אבל אני מרגישה מצוין.