בתי בת 4 ועדיין מרטיבה
דיון מתוך פורום הרטבת לילה
בתי בת 4, ועדיין מרטיבה כמעט כל לילה. אנו נאלצים לקחתה לשרותים כל לילה בשעה 23:00 כי אם לא -הפיפי בורח! יש לציין שהיא שותה לפני השינה (עד חצי כוס מיים), וכן שנתה עמוקה מאוד מאוד ,ולפי דעתי זו אחת הסיבות שהיא לא מצליחה להתעורר כדי להתפנות בזמן. איך גומלים אותה?
ליאת שלום, הגיל המומלץ לתחילת הטיפול בהרטבה הינו 5, בעיקר משום שאחוז הגמילה הספונטנית עד גיל זה הינו גבוה. שנית, יש לציין שנושא השינה העמוקה הינו נושא שנוי במחלוקת בעיקר משום הסיבה שמחקרים הראו שהורים לילדים מרטיבים המעירים את ילדם המרטיב בלילה מעירים רק את ילדם המרטיב ומשום כך חסרים את הבסיס להשוואה לאופן ההתעוררות בלילה של ילד שאינו מרטיב, ולמעשה כמעט אין הבדל. בעיית ההרטבה הינה בעיה מורכבת והיא למעשה רק סימפטום לאחד מגורמים רבים ביניהן תורשה, רמת הורמון הגורם לדיכוי ייצור שתן בלילה (ADH), נמוכה אשר כתוצאה מכך מיוצרת במשך הלילה כמות שתן הזהה לכמות השתן המיוצרת ביום, וכן עלולה גם להיות בעיה אנטומית כגון נפח פונקציונלי שלפוחיתי קטן ועוד. אך כפי שציינתי בראשית המכתב, עדיין מוקדם מידי לטפל והמלצתי היא להמתין עד גיל 5 - 5 וחצי. במידה והינך עדיין מוטרדת, את יכולה לפנות לרופא הילדים שלך למידע נוסף בנוגע לטיפולים המקובלים כיום (ביניהן טיפולים תרופתיים, התנייתיים-התנהגותיים, וכן טיפולים על בסיס טבעי). אשמח לעמוד לרשותך למידע נוסף בטלפון: 064-818331. בהצלחה.
ליאת שלום רב, הרטבת לילה מוגדרת כתופעה/ בעיה רק מגילאי 5-6 ומעלה. יש לכך 2 סיבות עיקריות: סיבה התנהגותית - בטיפול בהרטבת לילה חשוב שתהא הבנה מצד המטופל כמו גם יכולת התמדה בטיפול ומוטיבציה להשגת גמילה. קשה להשיג זאת מצד מטופלים בגילאים צעירים יותר; עפ"י רוב מתחת לגילאי 5 התופעה מטרידה בעיקר את ההורים ופחות את הילד עצמו. סיבה גופנית - שלפוחית השתן גדלה עד גילאי 5-6. רק בסביבות גילאי 6 מגיעה שלפוחית השתן לגודלה הנורמלי. לפיכך נהוג לאבחן את הגורמים לתופעה כמו גם להמליץ על טיפול רק מגילאים אלו ומעלה. בגילאי 5-6 מרטיבים 15-20% מכלל הילדים. עוד אציין כי מרבית הילדים משיגים שליטה על הצרכים בין הגילאים שנה וחצי עד 4. התהליך הוא אינדיבידואלי ותלוי אף בגורמים כגון התפתחות מערכת העצבים, השגת שליטה על רפלקסים ועוד. סדר השגת השליטה על הצרכים הוא כלהלן: ראשית מושגת שליטה על צואה (ראשית בשעות הלילה ואח"כ ביום) ולאחר מכן מושגת שליטה על שתן (ראשית בשעות היום ולבסוף גם בלילה). כלומר השגת שליטה על שתן לילי היא למעשה השלב האחרון. מה בכל זאת ניתן לעשות כעת? לסמן בטבלאות לילה יבש או לילה רטוב (ביצוע מעקב), לתגמל על לילות יבשים ובמקביל להתעלם מלילות רטובים (כעס או הענשה על לילות רטובים עשויים רק להחמיר את המצב), להגביל את השתיה כשעתיים לפני השינה, להימנע בשעות הערב ממשקאות משתנים (קפה, תה, קולה, שוקו, שוקולד), להרבות בשתייה בשעות היום (במטרה לאמן את השלפוחית לאחסן נפח גדול של נוזלים בזמן נתון), ניתן אף להשתמש בטיטולים אולם רק אם הילדה לא מתנגדת לכך. לקראת גיל 5, אם התופעה עדיין תימשך, מומלץ לפנות לרופא לשלול בעיה אורגאנית הגורמת לתופעה (זיהום בדרכי השתן, ליקוי כלייתי, ליקוי נוירולוגי וכד') כמו גם לשלול אפשרות של סיבה התנהגותית/נפשית לתופעה. שכיחות מקרים אלו מגיעה למקסימום של 10% מכלל המקרים. לאחר מכן נהוג לאבחן מהם הליקויים התפקודיים האחראים לתופעה ולהמליץ על טיפול בהתאם. ולבסוף, הערה לגבי השינה העמוקה. שינה עמוקה היא מאפיין ממש קלאסי של ילדים מרטיבים. כיום ידוע שהשינה עצמה תקינה אולם בקרב מרבית המרטיבים (אם לא כולם) קיים ליקוי במנגנון היקיצה, כלומר חוסר יכולת להתעורר לנוכח העברת מסרים בזמן שינה. בהצלחה וכל טוב
מנהל פורום הרטבת לילה
