שאלה חשובה לפסיכיאטר

הייתי בטיפול אצל עובדת סוציאלית. זה נגמר בהרגשה של נטישה והמון כאב וזעם. אחר כך העבירו אותי לעוד סוציאלי אחר והפסיכיאטרית איבחה אותי עם הפרעת אישיות גבולית. העובד סוציאלי החדש בירר איתי האם עברתי התעללות מינית בעבר. התברר שכן בגיל 11 מבן דוד ולא חשבתי שזה נושא ששווה לדבר עליו בכלל. פסיכיאטרית אחרת אמרה שאולי צריך לשנות את האבחנה לפוסט טראומה אבל לא עשתה זאת. כעבור זמן העובד סוציאלי נתן לי רמזים על ההתנהגות החריפה של אמא שלי. מפה לשם, גיליתי שהיא סוציופתית. (לא אפרט איך כי זה ארוך ומורכב.) גיליתי שבמשך כל חיי היא מנהלת איתי מערכת יחסים פרברטית בין המזוכיסט לסוציופת. השותף של הסוציופת מזלזל ומפשיל את עצמו בזמן שהוא מעריץ ומאדיר את הסוציופת. השותף נמצא במצב של בלבול תמידי ומאבד את כושר השיפוט של מה בסדר ומה לא בסדר. וכל זה כשאינו מודע לכך בכלל. אפשר לקרוא על המערכת יחסים שנכתב על ידי מומחה לנרקיסיזם ופסיכותיה אם רושמים:"What kind of a person stays with a sociopath" בגוגל. מפה לשם סיפרתי לפסיכיאטרית על המערכת יחסים שהייתה לי עם אמא שלי ושהיא הייתה מתעללת בי מנטלית ורגשית. והיא אמרה שעד שהמטופל לא מספר על כך שנפגע ע"י סוציופת קשה מאוד לדעת ושזה מאוד דומה להפרעת אישיות. אבל עדיין לא שינתה את האבחנה ומסרבת לכתוב שאני נפגע של סוציופת. מדוע היא מסרבת? ואיך אני משכנע אותה לרשום את הדברים? מאוד חשוב שיהיה רשום שאמא שלי לא יציבה וקצת משוגעת כי היא מאוד מניפולטיבית ובעבר הצליחה לאשפז אותי בגהה מחלקה סגורה בערמה וע"י שקרים. אז איך אני משכנע את הפסיכיאטרית שלי לרשום את זה? ושוב למה היא לא מסכימה?

החוק אינו מאפשר לקבל אבחנה של אדם אחר ללא הסכמתו.