התייעצות

שלום, אשמח להתייעץ אתכם מה נכון לעשות.. גיסי, בחור בן כ30 מאובחן כאספגר הפרעה סכיזואפקטיבית. הוא מתוק, אוהב, דואג ומלא חמלה לבני אדם. הבעיה שלו שאין לו כל חיבור לציפיות והנורמות החברתיות בארץ או בכלל. הוא מסוגל לפתוח בשיחה אינטימית עם אדם זר, תמים לחלוטין לרוע של בני אדם, לא מבחין בין מה מותר ומה אסור בכל הקשור למילים שיוצאות מהפה - אבל מנגד , הוא יבחין אם אדם סובל לידו, ישים לב לדאגה ולכעס ובגדול מודע להכל רק לא מפרש נכון ואין ממש הבנה בחיים. הוא לא עצמאי, ונסמך על הוריו המבוגרים - משהו שיכול לחרפן, כי מדובר באדם בוגר עם התנהגות של ילד בן 4 שלא מספק שקט נפשי לרגע. למרות המצב, הוא מאוד רוצה לנהל אורך חיים "נורמלי", למעשה הוא לא ממש רוצה להתעמת עם העובדה שהוא לא בריא בנפשו (למרות שמוכר כנחה) בזה שיש לו בעיה או להיעזר בדברים שמוצעים לאנשים מוגבלים - הוא מתבייש בעובדה הזאת ומדחיק אותה. בכל אופן, אחרי תקופה ממושכת של קשיים בעניינו ההורים כבר מתרסקים. הטיפול בו והפחד עליו גמרו אותם לגמרי. הם בדיכאון וכל זה מעיק על הזוגיות שלהם ובכלל על השפיות שלהם. החלטתי לנסות קצת לחפש פתרונות יצירתיים. קטונתי... אני רק סטודנטית לפסיכולוגיה מתחילה, אבל אני מתרסקת כשאני יודעת כמה בעלי - אחיו סובל. אני בטוחה שגם במצב כזה יש מענה ופתרון. הבנתי שיש סל שיקום, התחלנו תהליך של הערכות פסיכיאטריות וטיפול תרופתי של הבחור. . אני מאוד מקווה שזה יקדם לשם למרות חוסר שיתוף הפעולה שלו לפעמים. קשה לו עם העובדה שהוא נכה נפשית.. הוא מסרב להיות "נחות". בינתיים, עד שיגיע (בתקווה ענקית) הייתי שמחה אם הייתם יכולים להפנות אותי למסגרות שיכולות להפיג את השעמום לאדם במצבו או רעיון מה אפשר לעשות במצב כזה... אתם המומחים, אני אבודה.. אני רוצה לנסות ליצור לו שגרת יום למרות שלא מסוגל לעבוד וכלוא בין ארבע קירות של הבית. נדמה לי שלו"ז שבועי יהווה לו מסגרת כדי להעביר את הזמן ולא להרגיש חסר מטרה... לא מצליחה כרגע למצוא שום דבר לאנשים שאין להם עדיין סל שיקום. הכל יקר מדי ואין פה הרבה אמצעים, כצפוי, בתמונה.... אם יש לכם רעיון, אני מאוד הייתי שמחה להתייעץ ולשמוע. תודה רבה לכם וחג שמח!

רעיונות?