דכאון וחרדה

בוקר טוב, מדובר באבא שלי,בן 60 שבמשך למעלה מעשר שנים נטל את תרופת הסרוקסט, שעבדה עליו מעולה, והחזירה לו את האיזון בחיים. לפני כחצי שנה הרגיש שמשהו לא רגיל, התרופה כאילו היתה חלשה יותר ותסימני דכאון התחילו לחזור בהדרגה. לקח לנו זמן כמשפחה להבין שZה קורה ושהדכאון חוזר , אבל עד ששמנו לב לשינוייםהקטנים כבר היה מאוחר מידי. בשלושה חודשיםהאחרונים אבא הפסיק לתפקד, חרדות חזקות כל היום, חוסר שינה בלילה, נטיות אובדניות, כל המשפחה הפסיקה לתפקד. היינו אצל פסיכיאטר בקופה והוא נתו לו מרשם לציפרלקס, התרופה לא עזרה בכלל ולא הפחיתה את התסימנים, הרגשנו גם שהטיפול לא מקצועי ועברנו לפסיכיאר פרטי . אבא מטופל אצלו כבר חודש וחצי,ף כשהוא בהתחלה ניקה אותו מכל הכדורים ואז התחיל לקחת לוסטקל. יש שיפור מאז השימוש, הוא פחות אובדני וכמות החרדות יררדו, אבל עדיין השינוי הוא קטן ועדיין לא מתפקד כלל, דכאוני, לא מתקשר יותר מידי חסר כל עניין בחיים בנכדין ובכלל. הוא ומשפחתנו לא מתפקדים. כל מה שאני רוצה לדעת אם זה הגיוני שאחרי חודש של נטילת 50 מ"ג ובשבוע האחרון בהדרגה עלה ל100(לוסטרל) . הגיוני שהוא לא יצא מזה עדיין? אנחנו זוכרים שהסרוקסט עבדה תוך מספר ימים. יכול להיות שהתרופה הזו לא באמת עוזרת? אם לא עשתה את השינוי עד עכשיו אז היא לא תפתור את הבעיה? האם הסרוקסט הוא כדור שלא נוכל יותר לחזור אליו? הכי חשוב לנו לדעת אם תקופת הזמן סבירה, ואם יש סיכוי שהוא עודג יצא מזה? אנחנו ממש מיואשים וממש מחכים ומצפים לתשובתך . תודה

זה מוקדם מידי..צריך להיות סבלני..

בדרך כלל נהוג לחכות עד חודש וחצי (נכון שבדרך כלל שבועיים שלוש אמור להיות שינוי) לפני שמחליטים על החלפה של הכדור לעיתים גם מעלים למינון מקסימילי או קרוב אליו כדי להיות בטוחים שמיציתם לגמרי את הכדור