דחף בלתי נשלט לאחל רע לאנשים
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום, מילדות אני סובל מבעיה שלדעתי היא נפשית. יש לי צורך בלתי מוסבר לאחל משהו רע למישהו. בגלל שזה אסור. מן דחף כזה שאני לא יכול לעצור. מדובר באמירה בלב ולא בקול רם. לכן איני חושב שזה טורט. בזמנו חשבתי שזה סוג של אוסידי, ומן דחף כזה שככל שאני מנסה לעצור אותו כך הוא גדל. קראתי קצת, וראיתי שאני דווקא צריך לתת למחשבות ולאמירות להיות שם ואז זה יחלש כי הם יאבדו מהמשמעות שלהן. לצערי ניסיתי וזה לא עובד. אתה לא יכול לא לייחס משמעות והשפעה לאיחול כזה. כמו כן, אם אתה משחרר את עצמך ולא בולם לעצמך את המחשבות או את הדיבור בלב, יש כמה ימים של הקלה, ואתה גם עושה את זה פחות. אבל אז הדחף חוזר. אם כבר אפשר להגיד, אז יש דחף להגיד כל הזמן כי מותר. ואז אתה שוב מתחיל לבלום. ומעבר לזה, בפועל, אתה לא יכול להמנע מלבלום את עצמך מלאחל דברים רעים, כשאתה נמצא ליד בנאדם חולה, או קשיש או בן משפחה. אני יודע שצריך ייעוץ מקצועי, ופה זה לא תחליף, אבל מה לדעתך הבעיה, למה זה קורה לי. ומה אפשר לעשות. האם יש תרופות שעוזרות נגד זה? אני מרגיש נורא. אני לא יכול לבלום את עצמי כל הזמן כי זה מפריע לי לתפקד, אבל אם אני לא, אני מרגיש שאני מרשה לעצמי לפגוע באנשים הכי קרובים אלי.
שלום יואב אפשר ואתה צודק באשר לאבחנה... גש למומחה.. יש גם תרופות שעוזרות.. אל תסבול לשוא.. תרגיש טוב!
מנהל פורום פסיכיאטריה
