בעל אובד

שלון רב .. אני ואישתי בני 34 הורים ל2 תינוקות מקסימים שהבכור בן שנה ו4 ח' והקטנה בת 4 ח'. במהלך ההיריון ה2 אישתי קצת הלכה 'לאיבוד ' שזה אומר עליות וירידות במצבי הרוח, הייתה אומרת שבא לה לצרוח [ללא סיבה] בכי [ללא מחשבות אובדניות או דומות] והמון עצבים.. !.. . הלכנו לפסיכיאטר שהוא המליץ על תרופה שאיני זוכר את שמה שהמנינון הוא כדור ביום הראשון , 2 בשני ו3 ביום ה3 וכך להמשיך בקביעות, שהדבר היחידי 'שיפריע' לנו זה שאלי התינוקת תצטרך גמילה בשוע ה1 לחייה.. ולטענתו אם לא תיקח את הכדור 'אתה תאבד את אישתך [נפשית] עניין הגמילה הפחיד אותנו והלכנו נגד הזרם ואישתי לא לקחה את הכדור ואני מצידי עשיתי הכל שיוקל לה מבחינת עזרה עידוד ויציאת משותפות החוצה לקניונים וכדומה... כעת המצב הוא שהקטנה כבר בת 4 ח' ולצערנו הפסיאטר צדק מפני שאישתי פשוט סובלת ממצבי רוח שעולים ויורדים , בשילוב של עצבים חזקים ללא סיבה פשוט רבה על שטויות ולא תמיד אני עומד בזה וזה נגמר במריבות ואחכ' הסבר מצדי לגבי 'הבנתה העקומה' ואז בכי וסליחה מצידה , הרבה פעמים היא אומרת שאם זה יימשך כך היא תשגע את הבעל והילדים... אנא עזרתך עצתך אציין ששעותהשינה שלה ביממה מסתכמות ב5\6 , לא בגלל שהיא לא רוצה או לאמצליחה [להיפך מ10 בלילה בכל הזדמנות שתשב לשנייה היא תרדם אפילו בישיבה] פשוט בית ו2 ילדים בלי זמן לשינה, אציין גם שאת הגדול 'שמנו היום בגן' גם על מנת להקל עליה וגם לטובת הילד.. [אציין גם שאישתי לא עבדה מעולם אז יוצא שרוב השבוע היא בביתנו] אנא נואשות עצתך בתודה מראש רוני

שלום לך ארז נראה שרעייתך באי ספיקה קשה מול המטלות הקשות שניתכו עליה לאחרונה. לכן החלק של הסיוע הקרוב והאמפטי מצידך הינו קרדינלי. יחד עם זאת שילוב של פסיכיאטר בטיפול נראה לי הכרחי.