בדידות, דיכאון והפרעת אישיות גבולית
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אני פונה אליך כעת מאחר ואני נמצאת בחרדה נוראית, סמפטומים של דכאון בגלל נסיבות החיים: בדידות, יחסים עכורים עם הורי שאיתם אני מתגוררת ומתחי החג. אני בת 41, רווקה, מטופלת במרכז לבריאות הנפש מזה כשנתיים. מאובחנת כסיזופרנית (טופלתי במשך שנה וחצי בקופליקסול וכיום גם בגלל הטבה ותופעות הלוואי שקשה להתאים לי תרופה, הפסיקו לי אותה). בנוסף הייתי בדיכאון וטופלתי במשך כחצי בלוסטרל בגלל הטבה וגם תופעות לוואי, הפסיקו לי אותה. לאחרונה אבחנו אצלי הפרעת אישיות גבולית קשה שזה מתבטא מתי שלא חוזרים אלי טלפונית או לא עונים לי, אני מפרשת את זאת כהתעלמות ואז מרגישה מחנק קשה וצורך עז לפגוע בעצמי, למרות שאינני מסוגלת לפגוע בעצמי, אבל קיימת הרגשה נוראית מאוד. זה נובע מהילדות שבא הורי גרמו לכך שמשפחתי נידתה אותי מהם, התייחסו אלי באלימות מילולית, השפלות וכמו אל "חפץ" שאפשר לרמוס אותו ולעשות בו מה שרוצים. אחותי בגיל מבוגר התנצלה על כך ואף אמרה לאימי איך יכולתם לגרום לכך ושהם הרסו לי את החיים. כל פעם שאני נתקלת בדחיה, התעלמות, אי תמיכה, אני מפרשת את זה כלא אוהבים אותי ולא רוצים לעזור לי ואם זה חברה שמנצלת אותי מתי שהיא צריכה אותי. זקוקה להכלה מרובה אצל אנשי מקצוע כגון רופא משפחה, פסיכיאטרית ומאוד תלותית בהם, כאשר אינם יכולים להתפנות אלי, מרגישה נטושה, דחויה ובודדה וצורך עז לפגוע בעצמי ואף מחשבות, הנה אני אתאבד כי לא עזרתם לי, למרות שאינני יכולה לפגוע בעצמי. כמו כן אני סובלת מבדידות כי ניתקתי את הקשר שלי עם החברות שלי לפני המשבר וניסיתי ליצור שוב קשר עימם, אבל לא מעוניינים. לכן יש לי חברה שהיא איתי במשך כשנה שהכרתי באשפוז יום שאני בעצמי תומכת בה המון כי היא זקוקה להכלה כדי לשרוד ועוזרת לה הרבה. אבל בחגים היא עם המשפחה שלה ואני נשארת לבד ואז אני מרגישה בבדידות נוראית ולפעמים ניצול שהיא לא תומכת בי בשעת צרה, יש עוד 2 חברות אבל רחוקות מאוד ולעיתים בטלפונים. לא מעוניינת ליצור קשרים עם פגועי נפש בגלל היותי כ"פסיכולוגית" שלהם ופחות לבילויים ולחברה. לכן בעקבות החג סובלת מבדידות נוראית ותחושה שאולי אני משלה את עצמי לשינוי באיכות חיי לאור הבדידות והפרעת אישיות גבולית, אך מאידך ישנה מחשבה "שומרת" שאפשר לנסות כי בהכי רע אני נמצאת ואף מפנטזת על הרצונות והמשאלות שלי. לא עובדת בגלל שהיתה חרדה לעבודה כי מזה 7 שנים אני לא עובדת, כעת אולי מעוניינת להסבה מקצועית דרך ביטוח לאומי ואם לא עבודה שיקומית. אודה לך מאוד באם תוכלי לעזור לי כיצד אפשר להתמודד עם הפרעת אישיות גבולית כפי שהסברתי לך והבדידות. והאם אני צריכה לקחת טיפול תרופתי אנטי דיכאוני בשל המצב הזה, למרות שהייתי בהרגשה טובה לפני החג בלי תרופות ואשר הפסקתי את הלוסטרל מלפני חודש. והאם בגלל הפרעת אישיות גבולית אצטרך להקלע כל הזמן למצבים אלו כפי שתוארתי או שאפשר למנוע את הסיפטומים של ההפרעה. בתודה מראש, מירב
שלום לך מירב בשום פנים ואופן אל תוותרי על הטיפול והמעקב הרפואי! זה לא ירפא הכל אבל יקל מאוד! אל תרימי ידים! בהצלחה!
ואכתוב לך מצפה לתגובה שלך. מכירה את מצבך.
הי, אשמח גם להכיר, המייל הינו: [email protected] בהצלחה בשינוי איכות חייך, מירב
מנהל פורום פסיכיאטריה
