ניתוק רגשי

שלום ד"ר, בשנים האחרונים אני מרגיש מנותק רגשית , מנותק מהסביבה מנותק מהחושים. בחודשים האחרונים אני מסוגל להרגיש שהמצב מחמיר בניתוק ושאני מודע לזה , התחלתי לחפש על זה מידע באינטרנט והבנתי שכנראה כמעט מאה אחוז יש לי "הפרעת דה-פרסונליזציה". יש לי כמעט את כל התסמינים והגורמים להפרעה. אני לראשונה כותב את זה ומנסה להתייעץ לגבי זה אז קצת קשה לי לכתוב את זה אז אני יסכם את זה: 1. בילדותי נאנסתי במשך תקופה ארוכה על ידי נקבה גדולה ממני בעשור. הדבר לא הפריע לי מעולם מאחר והבנתי את מה שקרה לי אבל זה לא הפריע לי כל כך . בשנים האחרונות אני מרגיש את המשקל של זה. 2.בתקופת ההתבגרות היתי באווירה מתוחה,אלימה במשך שנים. 3.היתי חשוף למקרי מוות רבים בילדות בקיצור לפי וויקפדיה יש לי כמעט את כל התסמינים. אני טוב מאוד בלהתנהג כמו כולם ולא להיות בולט בזה שאני מנותק. אני נמצא במערכת יחסים ארוכה , עובד ולומד. לרגעים מסוימים בשנה האחרונה אני מרגיש למשל את האוויר על העור או מצליח להסתכל לאנשים בפנים לא כאילו הם כלום כאילו יש להם באמת פנים ואני בוהה בהם והם חושבים שאני מטומטם. אני מבדיל בין טוב לרע ואני מודע לבעיה שלי ומודע לזה שזה מחמיר לכן חשבתי שבגלל זה שאני מודע לזה אולי עדיין אפשר לטפל בזה. לא התייעצתי או סיפרתי את זה לאדם מעולם גם כי שום דבר לא נרלאי מציאותי או "שמזיז לי" וגם כי אני לא רוצה שיאשפזו אותי או יביאו לי קוקטיל כדורים שיהרסו לי תכבד או תמוח. לא שאני מפחד מזה או מרגיש פחד אני פשוט יודע שעדיף שאני ישמור את זה לעצמי . לסיכום אשמח לשמוח את המלצתך איך לטפל בזה אם בכלל ניתן לטפל בזה. וואיך אני יכול לחזור לנהל חיים נורמטיבים כאשר אני מרגיש רגשות ולא רק כאשר כולם חושבים שאני נורמטיבי אבל אני בעצמם די "שחקן".

שלום לך אבחנות פסיכיאטריות לא עושים על ידי ויקיפדיה..גם לא בפורום.. למה שלא תגש למומחה שיאבחן אותך באופן מקצועי ולנסות לשים קץ לסיבלך.. בהצלחה!