עד מתי ממשיכים עם נזעי החשמל, כשאין אידיקציה לשיפור בדכאון או בתפקוד

"אמנם נזעי חשמל נמצאו יעילים ב 90% של מקרי דכאון קשה ואמיד. אך האם יש מדד למצוא את ה 10% שאינם נהנים מן הטיפול? קרובת משפחה, עברה כבר 40 נזעים. אין שום שיפור. למה ממשיכים????"

היא הייתה צריכה לפרוש כבר בטיפולים הראשונים. באם הטיפול מתאים הוא היה צריך לעשות שיפור ניכר כבר בטיפול השני. אין להמשיך את הטיפול, כמובן, וזה אף מאוד לא בריא למוח (פרכוסים אפילפסיים העלולים לגרום לסכנת חיים ופגיעה קשה בזיכרון לטווח קצר). יש לנסות אינדיקציות טיפוליות אחרות שלא נוסו (שילובי תרופות שלא נוסו). אך חייב לציין, שאם הנזעי חשמל לא הועילו כשהם בפני עצמם, הם יכולים להועיל מאוד יחד עם הטיפול התרופתי, וההמלצה היא לעשות את הנזעי חשמל יחד עם השימוש בתרופות (אולי הדוקטור יגיד מקרים יוצאי דופן שזה לא כך אבל לא ידוע לי). שבת שלום וסופ״ש נעים, מני.

כי את הפסיכיאטרים לא מעניין התגובה של המטופל הוא כמו חפץ דומם בשבילם. ללכת לרופא פרטי רק פרטי שעובד טוב. יש הרבה שגורמים למחלות ולא מרפאים כלום.

תודה על התשובה המפורטת ועצוב לי לקרוא את מילותיו של א'.

בכיף, שמח לעזור. בקשר לדברי א׳- איני סבור כמו א׳. לי אישית הייתה התנסות טובה יותר עם רופאים מהקופה מאשר עם פרטיים, כך שגם אם למישהו תהיה התנסות טובה יותר בפרטי, זה לא בגלל שזה בפרטי אלא בגלל שהוא מצא דוקטור יותר טוב. לא את כל הרופאים מעניין המטופל אם נאמר את האמת האכן עצובה (אני אישית הכרתי כמה כאלו שלא מעניין אותם המטופל והם היו בפרטי דווקא), אבל יש הרבה מאוד (אם לא הרוב) שכן רוצים בטובת המטופל. ממילא, הניסוי וטעייה אינם בהכרח רק בטיפול התרופתי וטיפולים בכלל, אלא גם לגבי בחירת פסיכיאטר מתאים.. אני אישית סבור שרוב הרופאים כן רוצים בטובת המטופל. אם כבר יש מקום שבו צריך שינוי מקיף בהתנהגות למטופלים, זה במסגרת המחלקות הסגורות, אך לא אצל הרופאים שגם שם מתנהגים בדרך כלל באנושיות למטופלים אלא של שאר הצוות. לי אישית כששהיתי במחלקה סגורה (אציין שזה לא היה בישראל אלא בניו יורק), הרופאים התנהגו באנושיות אך הצוות ממש לא, בפרט לא בימים הראשונים. זה שהמטופל נמצא במצב פסיכוטי חריף זה לא אומר שצריך להתנהג בו כחפץ ועם כללים נוקשים מידי. גם בשביל המשמעת של המטופל זה לא תורם הרבה, ואף תורם לחוסר משמעת. רק כשהמצב הפסיכוטי התחיל לרדת בעקבות הטיפול התרופתי התחילו להתנהג אליי באנושיות. לפני כן הייתי כמו חפץ בשבילם. מקווה מאוד שזה לא ככה במחלקות הסגורות בארץ, אך לא אתפלא אם כן.. סתם בדרך אגב, מאחר ודיברת על דברי א׳ על התנהגות פסיכיאטרים למטופלים. בהצלחה וכל טוב! מני.

אין ספק שצריך מזל בכל דבר, גם במציאת פסיכיאטר טוב, מה שנראה לי במקרה הנוכחי הוא, שמאחר והתרופות לא עבדו עבור הבחורה, תלו תקווה בנזעי החשמל ומשאלה לא עובדים, הם נשארים ללא כלי טיפולי, אז ממשיכים בנזעים...כדי לא להגיד : הרמנו ידיים. אין לנו יותר מה לעשות.

האם ניסו לשלב תרופות יחד עם הנזעי חשמל? האם ניסו את כל התרופות הליגיטימיות ואף את כל השילובים של שניים-שלושה תרופות? האם כל תרופה ותרופה נוסתה לתקופה מספקת? האם הייתה היענות חלקית בתרופה מסויימת? יש לשאול את עצמך את כל השאלות הללו לפני שמרימים ידיים, (וחשוב שבאם צריך להרים ידיים- אכן להרים ידיים ולא להמשיך בטיפולים קשים כמו נזעי חשמל רק בשביל להגיד שלא הרמנו ידיים. כשצריך להרים ידיים, אזי יש לעשות זאת ולא להמשיך בטיפולים מזיקים המחמירים את המצב. באם אין היענות כלל לנזעי חשמל, אזי שכבר לאחר כמה טיפולים בודדים אפשר ואף צריך לפרוש. רק באם הייתה היענות חלקית ולא מעבר לזה, יש בכל זאת להמשיך עם הטיפולים) ובאם התשובות מראות שלא ניסו את כל הדרכים האפשריות, אזי למה מחכים? יפה שעה אחת קודם להתחיל בטיפול המנצח שיעמיד את המטופלת על הרגליים! אין להתמהמה אף זמן עד שימצא הפסיכיאטר הטוב ביותר. יש לפנות לפסיכיאטר הכי זמין אליכם, זמין גם כלכלית באם אין תקציב לטיפול בפרטי (אם יש תקציב אזי שזה תלוי בדעתכם האישית ולא אתערב בכך), וזמין גם מבחינת מקום המגורים וזמינות התורים שם (שלא יהיו תורים מידי ארוכים כשמדובר ברופא מבוקש מאוד מאוד), והעיקר להתחיל כבר בטיפולים. יש מעלה בטיפולים שאינם בפרטי, כי אם הפסיכיאטר אינו בכיר מספיק, אזי הוא מתייעץ עם זה שמעליו במחלקה. אין את זה בפרטי, ומאידך לעיתים בפרטי יש פסיכיאטרים בכירים יותר. שיקול שלכם. העיקר הוא להתחיל לנסות שילובי תרופות, תחילה- ללא נזעי חשמל, רק באם שילובים רבים לא יעבדו, יש לשלב עימם נזעי חשמל. אני מאמין שתמצאו עבורה טיפול שיעבוד גם עבורה. יש לציין שלא כל שילוב הוא אפשרי, ורק פסיכיאטר מומחה יכול לדעת איזה שילובים ניתן לנסות ואיזה אינם באים בחשבון. פסיכיאטר טוב אינו מחמיר מידי לפסול הרבה אפשרויות, ולא מקל מידי להתיר כל אפשרות, אבל שוב: אין להתמהמה על בחירת פסיכיאטר. הדבר היחיד שצריך לעשות הוא לפנות לפסיכיאטר, לא משנה איזה, ולהתייעץ ללא הרף. לא להרים ידיים בשלב הזה, זה בטוח! הרבה בהצלחה ובשורות טובות בקרוב. מני

מני, המון תודה על תשובותיך המפורטות והמושקעות. עצותייך נבונות. נקווה לטוב.

בהחלט נקווה לטוב ביותר, בהצלחה! :)

ישנן דרכים נוספות שכדאי לבדוק כמו שימוש בקטמין וכן גריה של העצב הטועה. בהצלחה!