תורשה של סכיזופרניה לנכדים
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום, מה הסבירות שסכיזופרניה תעבור לנכדים בתורשה? אמי היתה חולת סכיזופרניה ולי יש OCD. מה הסיכוי שילדי יחלו בסכיזופרניה? אודה לתשובתך (לא הצלחתי למצוא מידע בנוגע לכך)
אענה לך מהמחקרים שאני ראיתי, ואת מוזמנת לחכות לדברי הדוקטור בנושא כשיענה: הסיכוי כתוצאה מתורשה הוא עד 20% לכל הורה, אך זאת כשאת גם חולת סכיזופרניה. הסיכוי של חולי ocd שבנם יהיה חולה סכיזופרניה, אף בלי העובדה שאימך חולת סכיזופרניה, הוא 10%, והעובדה שאימך חולת סכיזופרניה, מגדיל זאת אף יותר לעד כדי 20%, אך לא מעבר לזה. העברה בין דורית מתייחסת במחקרים שראיתי רק להורים, ולא לסבים, ובכל אופן- כל דור נוסף שלא היו בו חולים במחלה נפשית כלשהי, מקטין את הסיכויים להעברה דורית בצורה דרסטית. מספיק דור אחד שלא היו בו חולים, וזה קוטע את כל שרשרת ההעברה הדורית של מחלות נפשיות. מאחר וסכיזופרניה ואוסידי די חופפים במחקרים הגנטיים ואף בכלל גם בלי קשר לתורשה, יש לשער שהסיכוי שהילדים יהיו חולי סכיזופרניה הוא לערך 15%, או בהסתכלות הנכונה: 85% שלא יחלו בזה, באם ההורה השני ללא עבר נפשי במשפחה. הסיכוי שהם יהיו חולי ocd הוא 20% ולכל היותר 30%. בהצלחה.
יש לציין שהמענה שלי הוא רק מבחינה גנטית, כי לפועל ישנם גורמים נוספים שאינם גנטיים שעלולים לגרום להתפרצות סכיזופרניה, ואשר מעלים את האחוזים לכך. אגב, זה נראה שאת מאוד מודאגת מסכיזופרניה. מה עם אוסידי, זה לא מדאיג אותך? מספיק עם הסטיגמות על סכיזופרניים, כל המחלות הנפשיות הם גרועות ביותר, גם אם סכיזופרניה זה בתחילת הדרך הטיפולית יותר קשה מהפרעות אחרות. כל הסובלים מבעיות נפשיות עוברים פחות או יותר אותה דרך להגיע לרמיסיה (החלמה), ומאידך- כל הבעיות הנפשיות הם קשות, אף יותר מבעיות פיזיות. יש בכך גם הכרה רשמית של המדינה: תעודת פטור מתור ניתנת רק לנכויות נפשיות ושכליות (שגם שכלי זה נפשי אך ההבדל הוא ששכלי זה לקות ונפשי זה מחלה, ראי בגוגל הבדל בין לקות למחלה, מויקיפדיה למשל). כמו כן, שירותי סל שיקום ניתנים רק לנכי הנפש, ולא לנכי גוף. מקווה שהבנת. בהצלחה!
תודה על התשובה המפורטת. לא מעודד. ירתיע בני זוג פוטנציאליים. יש לך אפשרות לכוון אותי מהיכן המחקרים? ואשמח כמובן לשמוע גם את תשובת הד"ר
קראתי אותם בספר שכעת אינו באמתחתי, מצטער. על מנת שלא להרתיע בני זוג יש להסתיר את עובדת היותך עם בעיה נפשית, כמובן. לא הכל הבן זוג צריך לדעת, וזה גם מבלי קשר לסיפור המשפחתי. בהצלחה.
המספרים נכונים וכדאי מאוד בשלב מסוים לספר הכל ולא להוליך שולל חלילה.
מנהל פורום פסיכיאטריה
