טיפול בדה פרסונליזציה

שלום, אני בן 33, בריא בדרך כלל. מגיל צעיר אני זוכר את עצמי כאדם חרדתי, אולם במידה מועטה ובאופן נשלט. לפני כשנה, אבי נפטר במpתיע מדום לב ולאחר כחודשיים, אימי לקתה באירוע מוחי (ממנו היא הבריאה מאז). מאז אותה תקופה, אני נתון לחרדות ודכאונות קשים, הגעתי למצב שהלכתי לבצע בדיקות רבות עקב חשש שיש לי מחלה כלשהי בגוף. לאחרונה אני מרגיש סוג של ניתוק, כאילו אני לא באמת נוכח בזמן ההווה, קשה לי לתפקד עם המשפחה שלי ואני מרגיש די אפתי למתרחש סביבי. מחשבות על מוות מציפות אותי לעיתים קרובות, ואני מרגיש שהוא קרוב מתמיד. חשוב לי לציין שאני מטופל בציפרלקס וגם הולך לטיפול פסיכולוגי שלא מרגיש לי שהם עוזרים. אני כבר די מיואש ומרגיש ששום דבר לא יכול לעזור לי.... אני מפחד מהיום שבו יגידו לי שאין מנוס מאשפוז במוסד פסיכיאטרי. מה ניתן לעשות? איך אני יכול לצאת מזה? תודה מראש.

צריך רק להמשיך ולאזן אותך- הציפראלקס אינו מספיק!