זוגיות עם מאובחן בסכיזופרניה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום, התחלתי לצאת לפני כמעט שנה עם מישהו שממש בהתחלה סיפר לי שהיה לו לפני עשור אירוע פסיכיאטרי שאובחן כסכיזופרניה, עד היום הוא מטופל בכדורים. הקשר התנהל טוב, והיינו מאושרים ולא ראיתי התנהגויות שנראו לי מוזרות. לאחרונה הוא החל להרגיש רע, סחרחורות, לא היה מרוצה מעבודתו ושקל אפילו להחליף עבודה (מקום עבודה שהוא אוהב ונמצא בו הרבה זמן) אבל זה לא גרם לי לחשוד. הוא הלך לראות את המטפל שטיפל בו לפני עשור, והם הסכימו שכנראה צריך להגדיל את מינון הכדורים. כשהוא חזר, הוא חזר אדם אחר, פתאום לא בטוח בקשר שלנו , מבולבל, חסר בטחון, ורציתי לדעת - ולהפתעתי ולהפתעת כל הסובבים אותנו (אחרי שהוא שידר לכולם שזה זה ) הוא אמר שהוא לא יודע מה הוא מרגיש אבל רוצה להיפרד. לא הייתה לזה הקדמה או ריב או סימנים, היינו ממש מאושרים. האם זו ״אפיזודה״ של המחלה? האם זה עובר? האם הוא יתפכח (במוקדם או במאוחר) ויבין מה קרה? האם זה קרה בגלל הגדלת המינון של התרופות? הוא אפילו לא יודע להסביר מה קרה לו, הוא רק אומר שהוא מרגיש שהוא לא מחובר למציאות ואולי צריך זמן לעצמו, הוא גם ניסה לזרוק שאולי זה סתם רגליים קרות. האם אני צריכה להישאר שם ולעזור לו למרות הפגיעהת או לברוח כל עוד נפשי בי...?
שלום לך אני גם חולת סכיוזפרניה ,ואני הבנאדם הכי עדיין בעולם וכל מי שמכיר אותי יודע זאת ויטען זאת , הסטיגמה כי חולי נפש הם מסוכנים היא פגע חברתי רציני,אני לא יודעת מה מצבו,אבל האמירה-"כדאי לברוח ממנו כל עוד נפשי בי" היא אמירה שהבסיס שלה שגוי כי לא כל החולים הפסיכיאטרים הם מסוכנים אם בכלל .
אני לא חושבת שהוא מסוכן, אני מפחדת מחוסר היציבות. השאלה שלי היא האם זו אפיזודה, והוא יכול פתאום להתעורר ולהבין שמה שהוא עשה זה שגוי?
מנהל פורום פסיכיאטריה
