מעמד משפטי של ריפוי שלא ע"י רופא

שלום לכם. בראשית הדברים - ברצוני לברך על קיום פורום זה - הגעתי לכאן במקרה והנושא מעניין ומאיר עיניים, גם (ואולי בעיקר) לי כרופא. שאלה בנושא עקרוני, ובראשיתו תיאור מקרה קצר: לפני מס' חדשים נתקלתי במהלך טיפולי בילד עם מחלה אפילפטית קשה המטופל תרופתית ומחלתו מאוזנת (דהיינו- תחת הטיפול אין פרכוסים). ההורים, עולים חדשים מאוקראינה, היו אז כחצי שנה בארץ. הטיפול התרופתי הוחל בבי"ח בדרום הארץ מעט לאחר הגעתם לארץ. עקב מצוקתם הרבה הגיעו ההורים דרך מודעה בעיתון למכון המפרסם טיפול כירופרקטי במחלות שונות. בין הטיפולים שהוצעו להורים (תמורת סכומים נכבדים, כפי שהבנתי) היה טיפול "קראניוסקראלי", דהיינו ביצוע מסאג' לקרקפת בצורה הגורמת לאיזון במוח (כך, ע"פ הסבר ההורים). מדובר בטיפול ללא כל בסיס מדעי. הטיפול לא מבוצע ע"י רופא אלא ע"י מטפלים במכון ללא הכשרה רפואית. ההורים שאלו על הטיפול התרופתי, ולדבריהם נאמר להם שהטיפול יסייע יותר אם התרופה תופסק. הילד הובא לחדר מיון (שם טיפלתי בו אני) במצב של פרכוסים כלליים קשים שהופיעו מס' ימים לאחר הפסקת התרופה. רמות התרופה בדם אכן היו נמוכות , הילד נזקק להחייאה ולטיפול אינטנסיבי ושוחרר עם טיפול תרופתי מחודש והדרכה להורים. בשיחה שענערכה בין נוירולוג בחדר המיון ובין המכון לא קיבלנו תשובות מוסמכות לסיבה להפסקת הטיפול ולמעשה כל הסיפור הוכחש. ההורים עצמם באמת אינם יודעים מימינם ומשמאלם ואין כאן מקום לערב אותם בתלונות וכו'. שאלותי: 1. לאור הסיפור הנ"ל , האם תוכלו לסייע לי לקבל מידע כלשהו לגבי הסטטוס של "מרפאים" מהסוג הנ"ל מהבחינה המשפטית. אני מניח שכל רופא שהיה מפסיק כך טיפול תרופתי היה צריך לתת דין וחשבון בפני מ. הבריאות. מה עושים כאן? (הרי ע"פ תיאורית הטיפול של המטפל - הוא כנראה נהג כשורה.) 2. מהו הסטטוס של מרפאים "אלטרנטיביים" בכלל בישראל - האם יש מידע על תביעות רשלנות, האם הדבר קיים, היכן ניתן לקבל מידע? 3. האם יש לכם רעיונות ספציפיים לגבי המקרה הנ"ל? סיפור ארוך ומייגע, אך אשמח לפתח דיון בנושא. בתודה מראש.

לרופא שלום, המקרה שהצגת מייצג בעיה שאנו נחשפים לה יותר ויותר על רקע ריבוי הטיפולים המשלימים והאלטרנטיביים. בעיקרון כל טיפול רפואי שמבוצע ע"י מי שלא הורשה לכך בחוק מהווה עבירה פלילית.למיטב ידיעתי בתי המשפטדנו ישירות בשאלת העיסוק של מי שאינם רופאים במתן טיפול רפואי במספר מקרים בודדי, מקרה אחד ידוע הוא בפרשת שלחין (פסק דין משנת 1979) שם הועמד לדין והורשע אדם, שלא היה מורשה לעסוק ברפואה, אשר פירסם ועסק בתרגילים לשיפור הראיה, המקרה השני היה לאחרונה בתביעה אזרחית, שבה יילד מתמחה בגניקולוגיה שקיבל רשיון לעסוק ברפואה בבגדד, תינוק אשר במהל הלידה נגרם לו נזק של מה שמכונה "פרע כתפיים בלידה". במקרה זה נקבע שהיתה רשלנות אך לא הופרה חובה חוקית ע"י בית החולים של העסקת אדם שלא היה מורשה לעסוק הרפואה. ניתן לחלק את העיסוק ברפואה אלטרנטיבית לטיפולים מוכרים וטיפולים חדשניים שאינם מוכרים, וגם הטיפולים המוכרים מתחלקים לטיפולים שיש בהם מגע פיזי עד כדי התערבות כירורגית, וטיפולים ללא מגע העלולים להשפיע מצבו הרפואי של המטופל. למיטב ידיעתי אין הנושא מוסדר ומפוקח כראוי ע"י משרד הבריאות, והחובות המוטלות ע"י רופאים ומטפלים שאינם רופאים ע"פ חוק זכויות החולה לא נאכפות. ביחס למקרה הספציפי הוא בהחלט חמור ולדעתי יש לרופא המטפל בחדר מיון חובת דווח למשטרה אם יש חשש שבמהלך הטיפול נעשתה עבירה פלילית ונגרם נזק לילד. תשובות נוספות לשאלותיך תוכל למצוא באתר המשפט הרפואי www.med-law.co.il אשמח להשיב על שאלות נוספות. חג שמח

תודה על התשובה המפורטת. לגבי מה שכתבת בסוף תשובתך, לגבי המקרה הספציפי. ציינת שיש חשש כאן לעבירה פלילית לכאורה. מהי העבירה הפלילית? האם מדובר בתקיפה, (כפי שלמדתי בקורס רפואה ומשפט בביס לרפואה) או האם קיים חוק ספציפי המגדיר שהמלצה להפסיק תרופה ע"י מי שאינו מוסמך לכך נחשבת עבירה פלילית? אם כך, רוב המטפלים ה"אלטרנטיבייים" אינם עובדים במסגרת החוק, שכן נותנים טיפול ללא רישיון לעסוק ברפואה. (אינני יודע אם יש תשובה לשאלות כ"כ ספציפיות בפורום זה, מתנצל מראש).