להציל אדם מישראל...

חברים נכבדים, במאמר על עמדת ההלכה בעניין השתלת אברים מן המת, עולה חזור ועלה המשפט"...להציל אדם מישראל..." או "להציל אדם בישראל...". שאלתי היא: האם רק לצורך הצלת אדם מישראל מתירה הרבנות נטילת אברים מן המת, או האם לאמרה זו יש כיום ערך אידיומאטי והיא מתייחסת בעצם לכל אדם באשר הוא? בברכה, ד"ר א. וייזל

אההה, אולי שאלתך צריכה להיות מופנית לרבנים, ולא למשפטנים.... עמדת ההלכה לא השתנתה הרבה, ובכל מקרה ברור שלהציל אדם מישראל קודם בעיני ההלכה מלהציל אדם שלא מישראל. אבל מאחר וכיום, בישראל, לא מאפשרים למי שמסכים לתרומת איברים לסייג את תרומתו לסוג כזה או אחר של אנשים - בפועל התורם אינו יכול לדעת אם התרומה תציל אדם מישראל או אדם שלא מישראל. ק להבהיר, שההלכה בדברה על "אדם בישראל", אינה מכוונת לאזרחות ישראלית או לנוכחות במדינת ישראל, אלא ליהדותו של האדם. במדינת ישראל, כמו בחלק ממדינות העולם, יש עדיפות בקבלת איברים להשתלה לאזרחי ותושבי המדינה, על פני זרים. ההגיון ש"עניי עירך קודמים" תופס גם כאן, כמדיניות לגיטימית ומקובלת. אבל בין האזרחים והתושבים באותה מדינה צריכים להיות רק הבחנות רפואיות, לפי מידת הדחיפות וההתאמה להשתלה, ולא שום נתון של לאום או דת.

לטליה שלום בקשר להלכה ולדיונים האם ניתן להשתיל אברים לאינו יהודי רציתי להאיר\להעיר שההלכה תופסת את איברי האדם כמכילים אופי ותכונות נפשיות בנוסף לתכונות הפיזיולוגיות שלהם כיון שלפי היהדות ישנו שוני מהותי בין נשמתו שליהודי ואינו יהודי {ללא קשר לוויכוח האים דבר זה גזעני או לא ולשאר המשמעויות} א"כ נוצרת בעיה בהעברת איברים מחד למישנהו וזאת נקודה אחת חשובה ממספר נקודות בידידות ארז