אשפוז כפוי של בן שלושים

החולה בסכיזופרניה. החולה ערער על האשפוז ברגע כניסתו לחדר המיון.. בעקבות מידע שנמסר לו שם על האפשרות לעשות כך. אחר שבוע התקיימה ועדה ברשות שופט שקבעה על המשך טיפול. אחר שבוע נוסף, קבעה אותה ועדה שעליו להשאר עוד שלושה חודשים . הדבר יזיק לו נפשית. אני מכירה אותו, הוא מתגעגע הביתה. לדעתי, התקופה ארוכה מאד בעבורו להיות מנותק מהבית. כיום, הוא מבין את חשיבות הטיפול התרופתי בו. ומוכן לקבלו ולו להשתחרר הביתה. האם אין אפשרות שלאחר חודש של אישפוז, העברה מהמחלקה הסגורה לפתוחה, יוכל לחזור הביתה מלווה בטיפול האמבולטורי? האם נכון הדבר, שאישפוז כפוי.. ארוך במשכו מאשפוז רגיל? מבקשת תשובה בנושא משפטי רפואי זה. תודה

שלום לאימא של..., אני חובשת (ואחיינית לדוד חולה סכיזופרניה, ומזכירה רפואית). לפי הידע שיש בידי אינדיקציה לאישפוז כפוי קיימת רק כאשר: 1. האדם מסוכן לעצמו או לסביבתו. 2. רופא קבע שאין דרך אחרת לטפל בו אלא באישפוז. לגבי אורך האישפוז, הכול תלוי בקצב התקדמות הטיפול בחולה. הערת אגב, הרבה פעמים החולים מפסיקים לקחת את התרופות ואז ההתקפים חוזרים להם (זה נכון לגבי הרבה מחלות כרוניות, והמחלה הזו, היא כרונית). לסיכום, כיוון שהמידע שיש בידי הוא מוגבל, כדאי וחשוב ששלהבת תגיב. עדי

תודה על תשובתך.. גם אני חושבת שאחכה לתשובתה של שלהבת כדי לאמת.....

שלום לאמא המודאגת, ראשית, סליחה על האיחור במתן התשובה, לה אני מבינה חיכית מספר ימים.... לא ברורות לי נסיבות אשפוזו, אך בכל מקרה להלן זכויותיו/ זכויותייך עפ"י חוק טיפול בחולי נפש. הוועדה הפסיכיאטרית שדנה במצב בנך רשאית הייתה, וזאת בהנחה שקיבלה בקשה מנומקת מאת המנהל הרפואי של בי"ח בהתאם להוראות סעיף 10(ג)(1) לאחר שבנך התאשפז להאריך את תקופת אישפוזו לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים. וועדה זו רשאית להאריך מדי פעם את תקופת האישפוז לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שישה חודשים. בהתאם לחוק הוועדה לא תאריך את תקופת האישפזו אלא אם כן שוכנעה כי מתקיימים תנאים מסויימים לגבי מצבו של החולה, בין היתר, הוא חולה וכתוצאה ממחלתו פגום במידה ניכרת כושר השיפוט או כושרו לביקורת המציאות והאו עלול לסכן את עצמו או זולתו סיכון פיזי מיידי או שאינו מיידי, סירב להבדק בידי פסיכיאטר ועוד מספר תנאים. עפ"י סעיף 10(ג')(2) אם תחליט הוועדה להאריך את תקופת האישפוז מעבר ל- 3 חודשים תוכלי בתור אימו של החולה לפנות אל הוועדה בבקשה לדיון נוסף בעניין האישפוז. כמו כן, רצוי שתדעי כי עפ"י סעיף 12 לחוק עך הוראת אישפוז רשאי כל אדם להגיש ערעור לוועדה הפיסיכיאטרית, וזו תדון בערר לא יאוחר מ- 5 ימים לאחר הגשתו. עפ"י סעיף 29 על החלטה של וועדה פסיכיאטרית ניתן להגיש ערעור בביהמ"ש המחוזי בשבתו כדן יחיד בתוך 45 ימים ממועד ההחלטה. הצעתי לאור האמור לעיל, כי תפני לקבלת סיוע משפטי קונקרטי על סמך כל העובדות בעניינך, שנדמה לי שלא כולן מצויות בפני. בהצלחה, שלהבת

לאמא של - חוק טיפול בחולי נפש, סעיף 30, קובע שמנהל (של בית חולים או מחלקה פסיכיאטריים) רשאי, לפי שיקול דעתו, לשחרר חולה המאושפז שלא על פי צו של בית משפט או לאשר לו חופשה. המנהל יכול להחליט על שחרור או חופשה גם אם האישפוז הוא בצו של ועדה פסיכיאטרית, והשיקולים שלו צריכים להיות טיפוליים ורפואיים. אם מצבו של בנך באמת השתפר ולא רק נדמה לך - כדאי לפנות קודם למנהל המחלקה או בית החולים, ורק אח"כ לנצל מנגנונים משפטיים של עררים ובית משפט. אני מאמינה, שפסיכיאטרים אינם סוהרים אכזריים אלא רופאים, ובאמת מעוניינים בטובת החולה ובטיפול בו. מאחלת לבנך החלמה מהירה.