פחד מקשר ומין
דיון מתוך פורום זוגיות ומיניות במגזר הדתי
הי, קודם כל אהבתי את הכותרת שלך-סקס כשר.. נשמע מענין. רציתי להתיעץ איתך לגבי הקושי שלי ביצירת קשרים אני בת 29 ולא מסוגלת לצור קשר משמעותי לא עם חברות ובטח לא עם גברים. נראה לי שזה נובע מחוסר בטחון עצום, אני בחורה מאוד שקטה. ומה שמפריע לי בעיקר זה הפחד העצום ממיניות, קשה לי להתחבר לגוף שלי למרות שאני נראת טוב, ועוד יותר קשה לי המחשבה להיות ערומה עם משהו שיהיה יותר מידי קרוב אלי. אני בטיפול כבר כמה חודשים אבל לא מסוגלת לדבר בנושא הזה בכלל ומדברת על כל מיני דברים אחרים פחות מחייבים.אודה לך אם תוכלי לעשות סדר בדברים שלי
שלום טל ושבוע טוב! תודה על פנייתך האמיצה.אני מאמינה שצעד אמיץ זה הוא כבר בטוי של התקדמותך בטיפול - ואנא ממך! לא לזלזל באף צעד! פנייתך נגעה ללבי וברצוני להעניק לך עזרה של ממש- את בוודאי מבינה שמצב מסוג זה מורכב מהרבה גורמים. לכן בשלב זה אבקש ממך להרחיב ולספק לי קצת יותר מידע על הרקע שלך ( כמובן בשמירה על הפרטיות שלך) האם גדלת בבית דתי? חרדי? מה היתה האווירה בבית? נינוחה או כבדנית מאד? איזו רמה של הפגנת חיבה בין ההורים היתה מותרת? האם היה מותר לשאול שאלות על התפתחותך או היה מסר סמוי שלילי - שעליך להסתיר או להתבייש? האם היה דגש חזק על "צניעות?" האם יש לך אחים ואחיות? כמה? האם הם נשואים או עדיין רווקים? באיזה אזור בארץ את מתגוררת? האם את עובדת?תחום? האם יש לך סיפוק מעבודתך? אילו תחומי התענינות יש לך בחיים? מה הדבר הכי נועז שעשית בחייך? אם תעני לי על שאלות אלה אני מאמינה כי תתקבל תמונה יותר בהירה ונוכל להתקדם! בינתיים שבוע טוב בברכה דניאלה
דניאלה - ברשימת השאלות שלך לטל, יש דבר אחד שאני ממש לא מוצאת קשר למענה שלך בהמשך - מה זה משנה באיזה אזור בארץ היא מתגוררת? מסקרן אותי ההסבר לכך. משנה אם היא גרה ב'מדינת תל אביב' בצפון או בדרום??
שלום לך ליאורה! תודה עבור פנייתך וקריאתך המדויקת! שאלתי על אזור מגוריה של טל מתבססת על רצוני להתחיל ולחפש לה מקורות תמיכה והכוונה נוספים - באם היא תרצה בכך. --בהמשך.מן הסתם רצוי שעזרה מסוג זה יהיה נגיש ולא כרוך בנסיעות ארוכות יקרות ומיותרות. אני בטוחה שתסכימי עם ההגיון מאחורי האסטרטגיה שלי את צודקת בהחלט שזה לא ברור למה שאלתי זאת! תודה מדניאלה
אז ככה גדלתי בבית שעשה שינוי משמעותי בדת למרות שלא רציתי בכך. היה לי טוב עם החברות שלי ופתאום לעזוב הכל למגזר שמרני עם כללים ברורים היה לי מאוד קשה וגם בלבל אותי. מאז שאני זוכרת את עצמי אני פרפקציוניסית מאוד ולכןכדי לרצות את כולם למדתי את הכללים מהר וישמתי אותם בשכלול הייתי הכי צנועה בכיתההתלמידה הכי טובה מכל הבחינות אבל לא היו לי חברות כי תמיד פחדתי שאני לא מספיק בסדר. על מחזור לא דברתי עם אף אחד וגם לא ספרתי לאף אחד שקבלתי איך שהוא הסתדרתי לבד למרות שזה תמיד מגעיל אותי. יש לי אמא מאוד נוקשה, אף פעם לא ראיתי חיבה בין ההורים שלי אלא תמיד ויכוחים על שטויות. יש לי אח אחד גרוש כיון שהתחתן עם בחורה חולה שאחרי החתונה גילה זאת ויש לי עוד אח שהתחתן עם בחורה רעה מאוד שתופסת אותו מאוד קצר ומרוכזת מאוד בעצמה. מאז שהם יתחתנו אני יודעת שהפחד שלי מאנשים התעצם ולגמרי אין לי אמון באנשים.גדלתי עם הרבה תחושות אשמה לגבי כל דבר, תמיד אני חושבת שאני אשמה במשהו וזה תמיד מפתיע אותי מחדש לראות איך אנשים יודעת לפרגן לעצמם ולשייך לעצמם הצלחות ולהצדיק את הטעויות שלהם באלף תרוצים. לא אוהבת להיות בחברת אנשים ומעדיפה להשאר בבית ורוב השבוע אני בבית חוץ מיומים שאין לי ברירה אלא לעבוד. אני לא מרוצה ממה שאני עושה והרבה פעמים יש לי מחשבות של למה החיים כל כך ארוכים ומה יש לעשות בהם.ברור לי שתפני אותי לטיפול אבל הטיפול לא עזר כי אני כמעט לא מדברת וגם אם כן זה לא דברים מחייבים.אני לא מצליחה לאמין למטפלת שהיא באמת רוצה לעזור זה פשוט העבודה שלה ואין לה ברירה אלא לקבל אותיאין לי כוח לעשות שינויים עם עצמי כי אני מאוד מפחדת מכל דבר הכי קטן
מנהל פורום זוגיות ומיניות במגזר הדתי
