בהמשך ל"האם יש ידידים."..

היי, כתבת שא הפסקה האחרונה לא הבנת... אז קרה לי באוניברסיטה שבחור אחד היה ידיד שלי ( האמת שלא היו לי חברות שם) זה תואר שני אז יש זמן חופשי. הוא נצמד אליי מהיום הראשון והאמת שדווקא הוא בניגוד לידידים אחרים גם מושך. יכולל היות שנדלק עליי. תביני שהיו שם עוד בחורים שחלקם עם בנות זוג או נשואים והם גם מחבבים אותי מאוד. עבר כמעט סיסמטר שלם בלי שהזכיר את המילה שיש לו חברה ( הם גרים יחד) זה היה מוזר לי. בכל מקרה היה לי נחמד שיש איתי מישהו לשבת לידו בשיעורים וכו'.. תכננן מערכת שעות כמו שלי. כל הזמן היה קורא לי לבוא לאכול איתו בקפטריה... ובסוף שהסתיים התואר ועשיתי "שתיה" באוניסרסיטה לצוות שלי והזמנתי אותו גם הוא התעלם ולא בא. זה התחיל כבר קודם לקראת הסיום התרחק משהו... אם אני הביישנית ביותר עזרה אומץ והזמינה אותו לאכול פתאום לא רצה זה היה מה את רוצה ממני.. התרחקות. דיי נעלבתי שלא נפרד ממני כשסיימתי את האוניברסיטה. לא קשור לזה שלא הגיע לאכול עוגה אלא סתם פרידה שלום שיהיה לך בהצלחה... אח"כ סתם יזמתי שיחת טלפון שהייתה גרועה ביותר והרגשתי מטומטמת כאילו ני מפריעה לו בחיים כמובן שמאז אין קשר. אני כן חושבת שהיה דלוק עליי כי היה מסתכל עליי לפעמים בצורה "אחרת" נניח על השפתיים כשגם אני התרחקתי ממנו ולא ישבתי לידו ( יש עוד אנשים בעולם) ונגמר השיעור בערב הייתי הולכת לתחנת האוטובוס ואפילו לא מחכה לו ( אנחנו אותה תחנה). אז כשהיה מגיע ועומד לידי תמיד ישר היה בא האוטובוס שלי ( אפילו לא הייתי צריכה להמתין איתו זמן בתחנה) והוא היה מלמל.. שוב את בורחת לי.. בהתחלה של התואר בסמסטר הראשון התקשר אליי יום אחד זה היה יום שיש בבוקר לא כל כך הבנתי מה רצה.. אני כן חושבת שהיה לו משהו אחר ... אלא בר מימוש אבל זה העליב אותי נורא היחס הזה שפתאום אני כלום ותסתלקי. אשכרה אם אראה אותו ברחוב אפילו לא אומר לו שלום.