אובדת עצות...

הבן שלי, בן 10, עבר חבלה רצינית בלסת העליונה. כתוצאה מכך, נשברה הלסת, והשן הקדמית הקבועה(שן 11) נעקרה ממקומה ולא נמצאה. לאחר שהוסרו התפרים מהלסת, הוסבר לנו שיהיה אפשר לעשות לו שתל רק אחרי גיל 18, כך שעד אז, במשך 8 שנים, הוא יצטרך "שומר מקום" וגם ויזואלית- שיראה נורמלי... הציעו לנו "פליפר". אנחנו כבר בפליפר השלישי שלנו תוך חודשיים, כי הוא כל הזמן נופל/ לא נוח לו וכו'... רופאים אחרים המליצו לנוט לעשות גשר מרילנד, או מרילנד גרדיה. הרופא שעושה לו את הפליפר מתנגד לכך, ואומר שלא מומלץ לעשות את זה כי זה מקבע את הלסת, שצריכה עדיין לגדול. 2 הרופאים שהמליצו לי כן לעשות את הגרדיה (כך שהשן לא תיפול, ושהוא לא יצטרך להוציא אותה כל פעם שנכנס לבריכה או שהולך לישון...)אמרו שזה שטויות... אינני יודעת מה לעשות. נראה לי שכל אחד מושך לכיוון אחר, ואני לא בטוחה שהאינטרס של בני עומד מול עיניהם... אני יודעת שהבן שלי סובל, ושהוא הפך למושא ללעג מול שאר הילדים היות והוא הולך ללא שן קידמית.. אולי תצליחו להאיר את עיני, ולתת לי עצה אוביקטיבית? נכון לעכשיו השקענו כ 2000 ש"ח בפליפר וולפלסט...כדי שלפחות תהיה לו שן... אודה על כל תגובה! שנה טובה עינת

שלום עינת. אכן בעיה...לא רצוי לבצע שתל לפני תום גדילת עצם הלסת בגלל שעם המשך הגדילה, השתל, שאיננו ?צומח? או בוקע עם עצם הלסת, כמו השיניים הטבעיות, יראה שקוע באופן יחסי. לפיכך רצוי למצוא פתרון יצירתי שאיננו כרוך בהשחתת השיניים הסמוכות (במידה שהן בריאות לחלוטין), שגם יהיה נוח ורצוי, קבוע כדי להתאים לאורח חייו של ילד פעיל בן 10. אם נוסיף לכך את העובדה שגם עצם הלסת נפגעה, הרי שברור כי לא ניתן להמליץ על טיפול ללא מכלול הנתונים האינדיבידואליים של בנך. יש צורך בבדיקה מסודרת עם צילומי הרנטגן המתאימים. את מוזמנת לפנות למחלקה לכירורגיית הפה והלסתות הקרובה למקום מגורייך, לצורך ייעוץ משותף של רופא מומחה לכירורגית פה ולסתות ורופא שיניים מומחה לשיקום הפה. בהצלחה.