יחס

שלום לנמצאים.אני אישה שעברה טיפולי פוריות והגיעה לגיל 45,שבו אין אפשרות יותר לעבור מבחינת החוק טיפולי פוריות,אלא,כנראה מתרומת ביציות.כל שרציתי לומר,הוא שהמסע המפרך,הלא נעים והיחס שקיבלתי באחד מבתי החולים,כאילו אני דמות פיקטיבית,מקרטון,היתה אחת החוויות הכי לא נעימות בחיי.כאשר אדם,איש/ה,שאחד מחלומותיו,זו עזרה לזולת,אין עליו לשכוח לעולם,את ייעודו,גם אם הוא עובד באופן ציבורי! ותודה רבה לאישה כה מיוחדת,חייכנית ובעיקר אנושית,אשר בכל פעם שפגשתיה,גרמה לי לחייך! תודה חדווה וגם תודה לגדעון.

כמובן שלא תהיה תגובה...האמת מבריחה וגורמת להתכנסות עצמית,אך ורק כמגננה.