טיפול פסיכולוגי ציבורי. רוצה אך חושש??

אני בן 29, במשך שנים נמנעתי מלפנות לטיפול פסיכולוגי ציבורי( דרך קופות חולים או משרד הבריאות) והייתי זקוק לזה מאוד עקב דברים שהיו לי בעבר וגם עקב המצב שאני נמצא פה. אך לא פניתי עקב שתי סיבות עיקריות: 1. אין חיסיון מוחלט כמו בפסיכולוג פרטי. השיחות נרשמות בתיק ואחרי זה יכולים להיחשף וכך יכול להיות כתם לעולם שאצטרך להסתובב איתו. חלק עיקרי בטיפול זה החסיון הרפואי המוחלט שאתה בתור מטופל יכול להרגיש בטוח לחשוף את עצמך ואת הבעיות שלך בלי שיתפגע. 2.קראתי כל מיני פרסומים על התעללויות נגד מטופלים שזקוקים לטיפול נפשי. והדבר נשמע מחריד והפחיד אותי מאוד ולכן נמנעתי. למשל בטיפול רפואי רופא לא יכול לכפות עלייך טיפול או לפגוע בך ולכן אתה מרגיש נוח לפנות. כמו כן קראתי על העניין של פגיעה במטופלים ע"י אשפוז בכפייה או טיפול בכפייה בתרופות דבר שנשמע כמו כלא שפוגעים בבן אדם. אני רוצה לפנות אך בידיעה שלא יוכלו לפגוע בי או לכפות טיפול אחרת אין לי שום רצון לתת אמון במטופל. אני זקוק רק לטיפול של שיחות ושיקום. חשוב לציין שפניתי לפני כשנה לטיפול פסיכולוגי פרטי וזה עזר לי משום שידעתי שהפסיכולוגית לא יכולה לפגוע בי כלל. אך אין לי אפשרות לממן זאת עוד ולכן כרגע האפשרות היחידה שלי אך אני חושש מפגיעה. אני מטופל שסובל מדכאון ועוד טראומה מהעבר. כמו כן מבעיה בתפקוד. אם אני אפנה, האם יכולים לפגוע בי? אבקש תשובה כדי שאוכל לצאת מהמעגל קסם זה שאני נמצא בו שמצד אחד רוצה לפנות אך מצד שני חושש מפגיעה.