אתראת סכנה בעוד כולם שאננים

שלום, בחלום אני נמצאת בבית אחר ביישוב שבו אני גרה במציאות. איתי בקומה השנייה אישה אחת שבמשך כל החלום מכוסה בשמיכה (לי יש חתול ולה יש כלב). זה לילה וילדיה ישנים והוריה שגרים שם, ישנים גם הם. אנחנו ערות ומתבוננות בבן הזוג הקודם שלי שעומל במטבח (שבקומה השנייה, ויש לציין כי המטבח במבנים האלה הוא תמיד בקומה הראשונה ולא בשנייה - שם חדרי השינה תמיד נמצאים. בחלום זה הפוך. הוא עומל מולנו ואנחנו יושבות או משהו כזה, והוא כל הזמן מגיע ואומר לנו דברים וחוזר, ובשלב מסוים הוא עומד מולנו ומניח כף יד על כל לחי של כל אחת מאיתנו ואומר דברים. כל מה שהוא אומר כאילו לא מגיע אלינו, כאילו הוא לא מצליח לתקשר איתנו אף שאני שומעת אותו מדבר. הוא כאילו לא מבין מה קורה. כשהוא חוזר למטבח אני מביטה באישה והיא מקדימה אותי ואומרת את מה שאני רוצה לומר לה. היא אומרת: אני יודעת, את תמיד תאהבי אותו, ואני מאשרת את דבריה. פתאום אני שומעת צעקות, אימא, אימא, ויורדת במהירות לקומה הראשונה, למרות שמאחוריי מהדהדים לי שאין מה לרדת. שם הוריה יושבים ערים ואישה נוספת שאולי היא אחותה. יש עשן שיוצא מהחיבור של חוט המנורה לתקרה. רק אני בהיסטריה להתקשר למשטרה או למכבי אש. לא הבנתי מה העשן הזה, ואחותה אומרת לי שעכשיו זה בסדר, מקודם היו ניצוצות או פיצוצים קטנים מהחיבור בין חוט המנורה לתקרה ועכשיו כנראה נרגע, והיא די אדישה. אני לא מוותרת ומתקשרת למשטרה ומספרת מה קרה, ואז את יתרת ההסבר מצאתי את עצמי אומרת בקול. כלומר התעוררתי וחשתי צורך עז לסיים את ההסבר בקול למרות שכבר הבנתי שזה חלום. תודה.