חוסר עניין בחברה ורצון להשאר בבית

בני בן שמונה עשרה וחצי ומאובחן כאספרגר/PDD NOS .הוא אינו מעוניין כלל בחברה ומסרב לצאת מהבית. יש לציין שבבית יש לו סדר יום עם העיסוקים שלו והוא ממש עסוק. אינו מוכן לצאת ים משפחתיים שלא לדבר על ללמוד או לעבוד. מה האפשרויות העומדות בפנינו. הוא ילד מקסים חכם ונבון אבל אני מודאגת מכך שהרצון ללבד הוא כל כך חזק אצלו.

דנה שלום, קיימות מספר מסגרות תעסוקה והשכלה ייעודיות לאספרגר, המלוות את האדם לאורך התהליך, אולם בשלב הראשון כדאי להתחיל בקטן. קבוצת מיומנויות חברתיות לצעירים, בה נפגשים רק אחת לשבוע יכולה להוות מקום ראשוני עוטף ובלתי מאיים. קיימות מספר קבוצות כאלה ברחבי הארץ, דוגמת אפ"י או קבוצת "רעים". דברי עם בנך בנחת על לתת הזדמנות לשתיים-שלוש פגישות בפורמט כזה. הסבירי לו שמנחי הקבוצה יעזרו לו להרגיש רצוי וללמוד דברים חשובים על תקשורת וקשר, שיוכל רק להקשיב בשלב ראשון ולהחליט בהמשך כמה ירצה להיפתח, וכיוצ"ב. בהמשך, כאשר ישתלב בקבוצה ויכיר אנשים נוספים בגילו בצומת דומה בחיים וישוחח עם המדריכים, יוכל להיפתח עוד קצת ולאזור אומץ לבחון מסגרות עמוסות ומאתגרות יותר. בברכה, ד"ר איריס שגב.