איך מנחים ילדה בת שנתיים כשמרביצים לה בגן?

ליאת שלום רב, בתך הפעוטה חווה בגן לראשונה בחייה יחסי גומלין חברתיים (אינטראקציות חברתיות) לטוב ולרע, לנעים ולפחות נעים, כשהורייה אינם נמצאים עימה. בתוך כך היא לומדת, כיצד להגיב, כיצד לשרוד וכיצד לשמור על עצמה. זאת היא עושה הן בעזרת החינוך שהיא מקבלת בבית, והמודל ההורי שלכם והן דרך התבוננותה בהתנהגויות ובהתמודדויות של ילדים אחרים. האלימות הפיזית הנה גבול חינוכי – אסור להרביץ בגן, אסור להרביץ בביה"ס, וכמובן אסור להרביץ כמבוגרים – לכך יש חוק ברור וחד משמעי. כאשר הורים אומרים לילד: "מרביצים לך – תחזיר", הם קובעים בעבורו את הפתרון, אבל בחיים יש מגוון רב של התמודדויות ופתרונות לבעיות ולחילוקי דעות. הילד שמרביץ בגן בוחר בדרך זו מסיבותיו , בתך יכולה לבחור בדרך אחרת, שמתאימה לה ושמתאימה לגישה החינוכית שלך. שבי עימה, וחשבו יחד על דרכים להתמודד עם ילד שמרביץ (כמובן שכאן את עושה את רוב העבודה בגלל גילה הצעיר), למשל: לגשת לגננת, להתרחק מהילד, לשיר את השיר – אל תכה זה לא יפה תן לי יד ועוד אחת חברים טובים נהיה, חברים טובים נהיה וכל רעיון יצירתי אחר יתקבל בברכה. את יכולה לשחק עימה במשחק תפקידים "בכאילו", ולראות יחד איתה מה עושים. אם בתך מציעה את פתרון "הלהחזיר", ניתן לומר לה שגם זו אפשרות, אך אצלכם בבית לא מכים, ואם היא תבחר בפתרון זה יכול להיות מצב שבו הגננת תעניש אותה או שילדים לא ירצו לשחק עימה, כלומר שקפי לה את המחיר בבחירת התנהגות זו. יש לעודדה ולחזקה , כשהיא משתדלת או מנסה פתרונות להתמודדות עם המצב. בנוסף לכך, רצוי לשמוע מן הילדה מה בדיוק קורה לה בגן. מכיוון שהיא מאוד צעירה, אעזרי בגננת, שתספר לך על הקשר בין בתך לבין הילד "שעושים לו נו נו נו". אולי באמת יש צורך בהתערבות או בתשומת לב נוספת של הגננת. בהצלחה ושבוע טוב, שירלי