דרכי התמודדות עם ילד שמכה

דיון מתוך פורום  ייעוץ חינוכי

28/12/2013 | 17:09 | מאת: כנרת

שלום, יש לי ילד בן שנה ושמונה והוא למד מהגן להרביץ והיום הוא מרביץ לי ולאבא שלו וניסיתי שני גישות: אחת שמסבירה שזה אסור וזה לא נעים לי והשנייה שאני עונה בתקיפות וכועסת עליו ואם צריך אני גם קמה והולכת (מפסיקה לשחק איתו ולהראות לו התעניינות). בשני המקרים זה לא עוזר, הוא ממשיך להרביץ תוך כדי שאני מסבירה/ מעירה לו בכעס. שלא נדבר על זה שכשהוא בקרבת ילדים יחד איתי ולא במעון גם אז הוא מרביץ להם אם זה משיכת שיער, דחיפות ומכות. אנחנו זקוקים להנחייה מה לעשות, תודה!

כנרת שלום רב, ילדים בגילו של בנך מתנהגים לעיתים את מה שהם מרגישים. זאת אומרת, שבהתנהגותו הוא מראה לסביבתו כמה הוא כועס, מתוסכל ועצבני מדברים שלא נעשו לפי רצונותיו או בקשותיו. התנהגות זו הינה שכיחה ונורמטיבית. כדי להפחית התנהגות זו, יש להציב לו גבול ברור מצד אחד ומן הצד השני ללמדו כיצד להגיב, להביע או לבקש. כלומר, כאשר הוא מרביץ, יש לתפוס את ידו ולומר לו בתקיפות אדיבה: אני מבינה שאתה כועס/אני רואה שאתה רוצה את המשחק ולא מקבלו/ אני מבינה שאתה עצבני כי...וכו'. במקום להרביץ בוא נראה איך לבקש יפה את הצעצוע מהחבר. יש ללכת עימו ולהראות לו כיצד מתנהגים. בנוסף, ניתן לאפשר לו להרביץ לכרית או לבובה ולומר לו: אני מבינה שאתה כועס ורוצה להרביץ, אתה יכול להרביץ לכרית, כי לה לא כואב.בדרך זו יש להיות עקביים וחד משמעיים. בהצלחה, שירלי

04/01/2014 | 10:09 | מאת: כנרת

אני מבינה את הכוונה שלך רק שהעניין הוא כשהוא מרביץ לי או לאבא שלו זה בלי סיבה. אנחנו משחקים איתו וצוחקים ופתאום בלי שום סיבה הוא מרביץ לנו. תתארי לך מצב שבו אני והוא בשטיח משחקים ואני מסבירה לו ופתאום הוא מחליט לתת לי סטירה, אני מסבירה לו שזה לא נעים ושזה כואב לי והוא ממשיך ואז אני תופסת לו את היד ועונה לו בתקיפות וכשאני משחררת אותה הוא שוב מרביץ

על-כן יש להיות עקביים וחד משמעיים ולא לאפשר לו להכות אתכם. אל תכנסו עימו למאבק כוח סביב העניין, זאת אומרת עצרו ואמרו בתקיפות אדיבה שלא מכים. לאחר מכן הסיטו את העניין למקום אחר ורצוי נעים, כמו: משחק קוביות. אם הוא משחק יפה עודדו אותו במילים וחזקו את ההתנהגות הטובה. ילד שמקבל תשומת לב על התנהגויות רצויות וגבול בהתנהגויות בלתי רצויות, ידע לסגל לעצמו התנהגות טובה.

מנהל פורום ייעוץ חינוכי