בן שנה וחצי

אורי שלום רב, אנשי חינוך רבים מכנים את הגיל של בנך המתוק "כגיל ההתבגרות הראשון". כלומר, התפתחותו הנה נורמטיבית ושכיחה. בגיל זה מתחיל הילד להיות עצמאי, בעל רצונות, בקשות וצרכים, ואלו מובילים לעיתים לחוסר אונים, לתסכול ולמאבקי כוח הדדיים, כאשר הפעוט אינו מקבל את דרישותיו. באמת צריך, כמו שרשמת: "לנשוך את הלשון" ולהעזר בסבלנות רבה ואורך רוח. כעס, עצבים ומאבקי כוח אינם מסייעים במצב זה – נהפוך הוא. אז מה עושים ? קובעים חוקים ברורים של מה מותר ומה אסור, נותנים לו להתנסות בדברים חדשים, מאפשרים לו לבחור בין כמה אפשרויות ומעודדים אותו בלי סוף על התנהגויות קטנות, חיוביות ורצויות.. מערך של גבולות וחוקים ברורים משדרים לילד תחושת ביטחון ורוגע. בהצלחה וכל טוב, שירלי