בן 3 מאוד בכיין

דיון מתוך פורום  ייעוץ חינוכי

23/07/2012 | 14:54 | מאת: שרונה

שלום, בני בן ה-3 ו-3 חודשים לא מפסיק להתבכיין מכל דבר וזה ממש משגע אותנו (את בעלי ואותי). כמעט כל דבר שהוא מבקש זה בהתבכיינות, שלא לדבר אם אומרים לו לא. אם הוא משחק עם ילד/ה וחוטפים לו מהיד, אז גם כן זה תמיד בעצבים ובכי. בהתחלה התייחסנו לזה, אח"כ התעלמנו, בשלב הבא כל פעם שהתבכיין אמרנו לו שלא נעים לנו שהוא בוכה בלי סיבה, או סיבה לא מוצדקת ושילך לחדר להרגע. לרוב אחרי דקה-שתיים נרגע, מודיע לנו שנרגע ואנחנו אומרים לו שהוא יכול לצאת מהחדר. גם מסבירים לו כל הזמן, שמאוד כיף ונעים לנו שהוא מסביר את עצמו ללא התבכיינות ושהוא חוזר למצב רוח טוב מעודדים אותו ואומרים לנו שכל כך כיף לנו שהוא ככה מתנהג בצורה בוגר ולא בוכה. בקיצור, שום דבר לא עוזר. הבכיינות נהיתה חריפה יותר מאז שגם נולד לו אח לפני כארבעה וחצי חודשים. הוא גם יכול להתעורר 7 פעמים בלילה וכל פעם בהתבכיינות (בכוונה כותבת התבכיינות ולא בכי, כי זה ממש ככה) על משהו אחר: נפל לי המוצץ, נגמרו לי המים, יש לי נזלת וכדומה - תמיד בהתבכיינות). מה עושים? אני נואשת... אני מאוד חוששת מההתמודדות שלו בגיל מאוחר יותר.

שרונה שלום רב, בנכם החמוד והחכם הבין שהוא מקבל המון תשומת לב מהתנהגותו ומהדרך שלו "לשגע" אתכם. רצוי לבחור דרך חינוכית אחת, ועימה להיות עקביים וחד משמעיים. שינוי תדיר של דרך חינוכית עלול לבלבל את הילד. כשהוא נוהג בדרך הראוייה, יש לעודדו כמו שעשיתם עד כה. חשוב לתת את העידוד ברגע האמת ולא בדיעבד. יש להעביר לילד את האחריות על התנהגותו ועל התבכיינותו. כלומר, יש להיות מאוד עניינים עימו, ואין להגיב כלל לדרך שבה הוא מבקש את רצונו. ניתן לומר לו : צר לנו שאתה בוחר לבקש בבכי את המוצץ. גם בבכי וגם בשמחה נביא לך את המוצץ הבחירה בידיים שלך. בדרך זו אתם מעבירים לו את המסר, שזו אחריות שלו – הוא בוחר כיצד לבקש.רצוי לא להענישו על כך, ולא לשלוח אותו לחדר. אם לא נעים לכם, תתרחקו אתם ממנו. התנהגותו בגיל זה אינה חייבת להשליך על התנהגותו כבוגר – בנכם עדיין מאוד צעיר ויכול לשנות את התנהלותו באופן משמעותי. כמו- כן ניתן לפנות להדרכת הורים להכוונה יותר מעמיקה ולליווי משתמשך. בהצלחה ומזל-טוב להולדתו של בנכם השני – רוב נחת, שירלי

מנהל פורום ייעוץ חינוכי